בס”ד – החיזוק היומי – קצר ולעניין # 37

אם לא תתחיל – לעולם לא תדע!

נהיגה – לומדים על הכביש, לא רק בתאוריה. גם בעבודת השם.

***

הקניין הראשון, מתוך ארבעים ושמונה קניינים שהתורה נקנית בהם הוא ‘בתלמוד’.

‘בתלמוד’ הכוונה ‘בלימוד’. והרי זה כאילו אומרים לנו ‘בחמשה קניינים נקנה הארון’ והקניין הראשון הוא ‘בארון’… הרי ‘הארון’ הוא זה שבאים ‘לקנות’ אותו, ואם כן, לא קונים אותו ‘על ידי’ ארון… וכך גם לגבי התורה – אם ‘אותה’ אנו באים לקנות, איך אפשר לומר שקונים אותה על ידה בעצמה?!

בפשטות ניתן לומר, ש’התורה’ אינה בדווקא ‘לימוד התורה’ אלא התורה בעצמה דהיינו האור שלה, ואחד מהקניינים שבהם קונים אותה, הוא על ידי ש’לומדים’ אותה. אך פשט הדברים הוא שאכן עוסקים בקנייני ‘לימוד התורה’.

בעלי המוסר מבארים, שהדבר הראשון שצריך לעשות כדי לזכות ללימוד התורה – הוא פשוט ללמוד. ובנקודה הזאת טמון יסוד גדול, גם בדרכי הפנימיות.

***

מי שממתין בכל דבר, עד שיבין אותו על בוריו – ורק אז יתחיל לעשות אותו, זה לא יקרה לעולם. לא רק מבחינה טכנית, שלעולם לא ניתן להבין דבר על בוריו, אלא גם מבחינה מהותית ופנימית – שהוא לא ‘ראוי’ להבין את הדבר, ואין לו את ‘הכלים’ להתחבר לזה.

ההתחלה של כל דבר, הוא פשוט להתחיל לעשות את זה, אפילו בלי הבנה, בלי טעם ובלי ריח. רק כאשר מוכנים להתחיל כך בפשטות, יכולים אחר כך ‘להבין’ ‘להרגיש’ ו’להתחבר’. ולכן, הקניין הראשון של ‘לימוד התורה’ הוא פשוט להתיישב ללמוד, בלי קניינים ובלי טכניקות, ובלי שום ‘שיטות’. ורק לאחר מכן אפשר לדבר מה הם הקניינים, השיטות והדרכים.

ולא רק בלימוד התורה, אלא בכל ענייני התורה ועבודת השם. הנחת תפילין עושים בפעם הראשונה בלי הבנה ובכלי שכל. מי מדבר על שמירת שבת, שמחנכים לכך ילדים קטנטנים ממש, וכך גם תפילה ושאר המצוות. דבר ראשון ‘תעשה’ את זה, ברמה הפשוטה ביותר, רק אחר כך תוכל להיכנס ‘לתוך’ הדברים. ‘נעשה’ ואז ‘נשמע’ (על פי ליקוטי מוהר”ן סימן כב).

***

יתירה מזאת. החלק החשוב ביותר הוא עצם העשייה, ולאו דווקא ההבנה.

ככל שנזכה להעמיק ולהבין את ענייני התורה ועבודת השם, עדיין רחוקים אנו אין-סוף פרסאות מהבנה אמיתית, כפי שהדברים הם באמת, וכפי שהצדיקים השיגו אותם. וכמו שאמר הבעל שם טוב על הפסוק ‘תורת השם תמימה’, שככל שלומדים אותה היא עדיין ‘שלמה’ ולא נגעו בה כמלוא נימה.

אם כן, מה שנותר לנו הוא פשוט ‘לעשות’. לקיים את התורה בפשיטות ממש, כמו תינוק שעושה את זה בתמימות ומתיקות. ולהאמין שבעשייה הפשוטה הזאת טמונים כל הסודות הגדולות ביותר. ורק מתוך האמונה הזאת, אפשר לנסות להתקדם ולהבין. אבל תמיד לחזור לשורה הראשונה: עשייה פשוטה, מתוך אמונה תמימה.

לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה. מתוך אימון אמונה ונאמנות. זו ההתחלה וזה הסוף.