למות כדי לחיות

בס”ד – החיזוק היומי – קצר ולעניין # 51

אף אחד לא אוהב למות.

ובכל זאת – אנחנו עושים את זה כל יום. כי אם לא – לא נוכל לחיות.

***

הקניין התשעה-עשר והקניין העשרים מקנייני התורה – הם ‘במיעוט שינה’ ו’במיעוט שיחה’.

הרצון הכי חזק באדם, שגובר על כל שאר הרצונות – הוא רצון החיים. ‘כל אשר לאיש יתן בעד נפשו’, אדם מוכן לסבול כל חייו ובלבד לחיות, והראיה, שגם אדם שכולו מלא סבל – ברגע שירגיש איום על חייו, הוא יגייס את כל הכוחות הטמונים בו – כדי לשרוד בחיים, ו…להמשיך לסבול.

כמו כן להיפך. האיום הכי חזק על האדם, והפחד הגדול ביותר – הוא פחד מות. אף אחד לא מוכן למסור עצמו ביודעין למות [חוץ ממסירות נפש, שהוא כח על-טבעי שקבלנו בירושה מאברהם אבינו, וגם הערבים קבלו את זה, זה לעומת זה].

ובכל זאת – אנחנו מוכנים כל יום לוותר על החיים ‘ביודעין’, למשך כמה שעות, והולכים לישון. שינה הוא אחד מששים במיתה (ברכות סא). ולא רק שינה, אלא גם ‘הולך בטל’ ועוסק בשיחה בטלה – כישן דמי, והוא גם כן מיתה. כי על התורה נאמר ‘כי היא חייך’. וכשמתבטלים מהתורה ועוסקים בשיחה בטלה – בוחרים למות במקום לחיות.

***

אבל אין לנו בחירה על כך.

אי אפשר לא לישון [כדי לחיות], כי מי שלא ישן – מת לגמרי. וגם אי אפשר שלא לעסוק בכלל ב’שיחה’, כי מי שאינו מפקח דעתו מפעם לפעם – אולי הגוף שלו לא ימות, אבל הנפש כן. ואז, הוא יהיה פטור מכל המצוות.

ולכן יש ‘מצוה גדולה’ לישון ולשוח מעט שיחות חולין, כמובא (חיי מוהר”ן תקלג) “כשהמח נתייגע מהלימוד, אז צריכין לשוח ולדבר שיחות חולין עם בני אדם כדי לפקח דעתו, והשיחה הזאת היא כמו שינה שהיא נייחא להמוחין. ושיחה כזו אינה בכלל דברים בטלים חס ושלום כלל, אדרבא היא מצוה גדולה, כי אם לא יתבטל קצת לפקח דעתו בשיחה אזי חס ושלום יתבטל מכל וכל”.

אז מה הפשט? יש מצוה גדולה ‘למות’ כל יום כמה שעות?! התשובה היא: כן! וכמובא בדברי חז”ל (מסכת דרך ארץ) ‘רצונך שלא תמות, מות עד שלא תמות’. הפשטות היא: תמית עצמך מ’חיים גשמיים’, ואז תתחיל לחיות ‘חיים רוחניים’. אבל בפנימיות מבואר כאן, שכדי לחיות ‘חיים רוחניים’ צריך גם כן למות ‘מות רוחני’.

***

למה באמת?

העולם נברא בכל יום מחדש. כי בכל יום, יש נחת רוח חדש שהשם יתברך רוצה מהעולם, וממך. ה’ לא רוצה אותך היום כמו אתמול, וגם לא כמו לפני שעה. הוא רוצה אותך ‘חדש’.

ולכן אתה צריך בכל לילה ‘למות’ ולהיוולד מחדש. וגם במשך היום, צריך מפעם לפעם לקחת אתנחתא, ו’לחדש’ את המוח, כדי להיות אדם חדש.

כדי ‘לקנות’ את התורה – אתה צריך להביא אתך ‘מיעוט’ של שינה ו’מיעוט’ של שיחה. כי אם לא – לא תוכל לקבל את התורה החדשה של כל יום. ותורה ישנה – אין להשיג…