בס”ד – החיזוק היומי – קצר ולעניין # 60

אתה אוהב את עצמך?

בוודאי. הלוואי שכל העולם יאהב אותך, כמו שאתה אוהב את עצמך!…

***

הקניין השלשים, שלשים ואחד, ושלשים ושניים, מקנייני התורה, הם – אהוב, אוהב את המקום, אוהב את הבריות.

ישנו ויכוח בין עם ישראל לבין הקב”ה. עם ישראל טוען ‘בשנאת ה’ אותנו’, והשם יתברך טוען ‘אהבתי אתכם אמר השם’. לכאורה שניהם צודקים – יש זמנים ויש זמנים. יש ‘ימי אהבה’ ויש ‘ימי שנאה’. אז מה הויכוח?!

על זה בעצמו. הגישה שלנו נוקטת, שישנה אפשרות חלילה של ‘שנאה’, מאת השם יתברך כלפינו. והשם יתברך משיב בנחרצות שאין דבר כזה. ‘אהבתי אתכם’ ואין שום אופציה אחרת, ויהי מה. והויכוח הזה הוא מאד מאד עקרוני.

***

יש ‘קשר’ ויש ‘שותפות’. בשותפות בין מעביד לעובד, או בין שתי חברים – לא מדובר ב’אהבה’ אלא ב’שיתוף’. ובשיתוף – הלשונות הדומיננטיים הם: הערכה, שווי, כדאיות. לעומת זאת ב’קשר’ בין איש לאשה או בין הורים לילדיהם – לא מדובר ב’שיתוף’ אלא ב’אהבה’. והלשונות הדומיננטיים הם: אהבה, חן, ושעשוע.

ועל זה נסוב הויכוח. אנחנו ניגשים אל הקשר הזה, כאל שותפות. ולכן, לא מאמינים שיש כאן ‘אהבה’, אלא ‘הערכה’ ו’שווי’, וממילא – מבחן מתמיד אם אנו עומדים בקריטריונים, שמצדיקים את ההגדרה הזו של ‘שווי’ וממילא של ‘הערכה’. ואם לא – אזי ‘בשנאת ה’ אותנו’. ובמבחן הזה – אף אחד אינו עומד, אפילו לא צדיקים.

השם יתברך טוען לעומתנו: טעיתם. הנושא כאן הוא לא ‘כדאיות’, אדרבה, ‘כי אתם המעט מכל העמים’. הנושא הוא רק ‘מאהבת ה’ אתכם’. אהבה ותו לא. אהבה ואהבה ואהבה. ואהבה – אי אפשר להעמיד במבחן. כי אהבה שנתונה למבחן – כבר מהרגע הראשון איננה אהבה, עוד טרם התבטלה.

***

יהודי יקר!

אל תתחיל ללמוד תורה, ולקיים מצוות – טרם ברורה לך העובדה הבאה:

אתה ‘אהוב’! ויהי מה. גם אם לא תרצה בכך, וגם אם תעשה הכל כדי שזה לא יהיה כך; גם אם תעבור על כל התורה, ואפילו להכעיס – זה לא יעזור לך. אתה תישאר אהוב! כי מאותה סיבה שהיית אהוב בהתחלה (כלומר, בלי סיבה) – מאותה סיבה בדיוק אתה גם אהוב לבסוף (איזה ‘לבסוף’ שרק יהיה).

הבעל שם טוב אמר, שיסוד תורתו הוא: אהבת ה’, אהבת ישראל, ואהבת התורה – ושלשתם תלויים זה בזה. רק אם אתה מרגיש ‘אהוב’ באמת ובלי תנאי – אתה יכול גם לאהוב בחזרה גם את המקום ואת הבריות. אהבה אמיתית, מהותית, עמוקה ושורשית – שאינה תלויה בשום תנאי, ואינה עומדת במבחן.

אותם גדולי ישראל, שנלחמו בחירוף נפש נגד כל שינוי וכל סטיה – הם אלו שאהבו כל יהודי אהבה ללא מיצרים, גם את אותם יהודים שנגדם הם נלחמו. כי אין קשר בין המצולם לכתבה – אין קשר בין ‘השווי’ שלו, לבין ‘המהות’ שלו.

בינו זאת.

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה