בס”ד – החיזוק היומי – קצר ולעניין # 44
יש לך מקום פנוי?
אחרי שקראת את כל הכותרות, ושמעת את כל החדשות במקוה, כמה מקום נשאר לך בראש?!
***
הקניין התשיעי מקנייני התורה – הוא ‘בטהרה’.
כשמחלקים ‘קמחא דפסחא’ – לא מבקשים ממך לשלם, לא מבקשים ממך לתת משהו בתמורה, ואפילו לא מבקשים ממך ‘להיות משהו’; ראש ישיבה, צדיק או למדן, תלמיד חכם או ירא שמים. מבקשים דבר אחד – תבוא עם שקית, ריקה!
אם תבוא לשם, עם רכב מלא, ועם קרטונים עמוסים לעייפה, ושקיות גדושות – לא תוכל לקבל את הקמחא דפסחא. לא משום שלא רוצים לתת לך – אלא פשוט משום שאין לך לאיפה להכניס את זה… אז זה נשאר בחוץ, ובאים ‘אחרים’ ולוקחים את זה.
גם אם תבוא עם רכב פנוי, קרטונים ריקים ושקיות מוכנות – ויש לך מקום לאיפה להכניס. אבל אם הם מלוכלכים – ייתכן שתכניס לשם סחורה משובחת איכותית וטעימה, ותוציא אותה משם חסרי טעם וגדושי ריח…
***
כל כך פשוט – וכל כך עמוק.
כל כך הרבה אנו מתמודדים עם ‘קשיים’ בלימוד; א. חוסר חשק להתיישב בכלל ללמוד. ב. יושבים כבר ללמוד – והמוח סתום. ג. לומדים כבר – והכל נשכח. ד. לומדים ומבינים וזוכרים – אבל לא מרגישים טעם. ועוד כהנה וכהנה.
הרבה פעמים זה בכלל לא קשור ללימוד. ייתכן שה’קמחא’ משובח מאד, טרי וטעים, אלא שפשוט הגענו עם כלים מלאים ולא נשאר מקום… ייתכן גם שיש מקום, אבל מזמן לא ניקו שם…
הלימוד הרי לא קשור לידיים ולרגליים, אלא למוח וללב [וגם למעיים]. ואם כן, צריך ‘להביא אותם’ אל הלימוד, ולהביא אותם – פירושו: א. פנוי. ב. נקי. שתי תנאים פשוטים, ומאד קריטיים. ואז – התורה גולשת פנימה בצורה נעימה, מסודרת, ומועילה, ותו לא מידי.
אם ממלאים את המוח ואת הלב ‘בדרך’ לתפילה או ללימוד – ב’כל טוב ארץ מצרים’; חדשות, פוליטיקה, ועוד כמה עניינים העומדים על הפרק. וגם מזינים את העיניים והאוזניים בכל מיני מותרות – אתה מגיע ללימוד כשאתה כבר שבע, ונאלץ לאכול אכילה גסה… אז לאיפה זה ייכנס?!
***
בקיצור: במקום להתלונן על ‘קשרים’ שאין לך, פשוט תרוקן את הרכב, ותוכל לקבל את הסחורה – גם בלי ‘קשרים’. ואותו דבר, במקום להתלונן על ‘כשרונות’ או ‘חשק’ שאין לך – תרוקן את הראש מכל השטויות שמילאת בו, ותוכל לקבל את התורה במתנה, גם בלי כשרונות או כוחות מיוחדים, שאין לך והם גם לא נצרכים!
כשמביאים לך שולחן חדש ומפואר לסלון – אל תגיד: כמה חבל שאין לי דירה גדולה יותר. אלא פשוט – קח את השולחן הישן והבלה, תזרוק אותו מהחלון (לא על אנשים), ויהיה לך מספיק מקום לשולחן החדש. וזה לא רק משל, אלא הנמשל בעצמו.
