בס”ד – החיזוק היומי – קצר ולעניין # 72

יש לך תכניות.

אבל הדברים הכי משמעותיים, שאתה מצפה להם וחפץ בהם – יבואו כנראה מהמקום ובזמן הכי לא צפוי.

***

שלשה מפתחות לא נמסרו ביד שליח – לידה, גשמים, ופרנסה.

אלו הם הדברים המרכזיים ביותר, שכל החיים והעולם עומד עליהם. בלי לידה – אין חיים, ללא גשמים – אין פרנסה, וללא פרנסה – אין קיום. ודווקא את המפתחות החיוניות האלו – השם יתברך לא מסר לאף אחד, אלא מחזיק אותם לעצמו.

מה זה אומר, ומה מתבקש מאתנו משום כך?

בפשטות – לא לסמוך על כוחי ועוצם ידי, ולא לעשות מדי הרבה תחבולות בכיוונים שונים ומשונים, כי זה לא רלוונטי. גם אם יש להם מה לתת לך – אבל אין להם את המפתח, ובלי המפתח – מה זה שוה. עליך לפנות לבעל המפתח, ואם יהיה לך את המפתח – יהיה לך את הכל.

***

אבל יש כאן מסר פנימי, חזק ומחזק מאד.

שלשת הדברים האלו – הם מצד אחד כל כך טבעיים, ומצד שני כל כך בלתי צפויים. במבט לווייני על העולם – הכל זורם. אנשים נולדים בזה אחר זה, גשמים יורדים, והפרנסה מתנהלת איכשהו. עולם כמנהגו נוהג.

אבל, כשעומדים מול לידה, גשם או פרנסה – רואים תמונה אחרת לגמרי. בעצם, הכל תקוע ושום דבר לא זורם. רגע אחד קודם – נראה שזה לעולם לא הולך לקרות; מה פתאום יהיה פתאום לידה, מאיפה פתאום ירד גשם, ומניין תבוא הפרנסה. ופתאום – זה קורה.

זה אמנם קורה יום יום ושעה שעה – אבל אין לזה שום הסבר. תהליך שמתחיל משומקום, וכשהוא מתחיל – זה פשוט קורה, וזה הכי טבעי. למרות שרגע קודם לא היה לך שום ‘מפתח’ איך להתחיל אותו.

***

כך הוא בכל דבר בחיים. וגם בכל תהליך רוחני.

אדם יושב עם עצמו, ועושה חשבונו של עולם. באיזה דרך עליו ללכת, איזה תחבולות עליו לעשות, והאם הוא באמת יצליח. לפעמים המסקנא היא שהוא יכול להצליח – אם יעשה כך וכך. ולפעמים המסקנא היא שהוא לא יכול להצליח, ושניהם לא נכונים.

הדברים האמתיים – לא יכולים להצליח. פשוט כי אין לנו שום מפתח וכיוון איך לעשות אותם, אבל הם בוודאי יצליחו, משום שיגיע הרגע, וזה פשוט יקרה. בלי הסבר ובלי תהליך הגיוני. בשעתא חדא וברגעא חדא. ובמבט למפרע על החיים – כל אחד יודע שזה נכון.

אז צריכים ללכת בפשיטות ובתמימות. לעשות את שלנו – בגשמיות וברוחניות. אבל לא משום שאתה יודע להסביר מה הקשר בין הפעולה שלך לבין התוצאה. אלא משום שאם תעשה את שלך – יגיע הרגע, ופתאום יהיה לידה. בלי קשר בין המצולם לכתבה.