בס”ד – החיזוק היומי – קצר ולעניין # 74

נסעת פעם במנהרה?

חשבת כמה זמן עבדו על כל מטר, שאתה כעת נוסע אותו בחלקיק שניה?

***

הגמרא (ברכות טז) לומדת תחיית המתים בקל וחומר מלידה – אם בלידה שתחילתה בחשאי (בעת יצירת הולד), סופה בקולי קולות (בעת לידתו), קבורה שנעשית בקולי קולות בוודאי תסתיים בקולי קולות (בעת התחייה).

יש כאן הגדרה מהותית – למה שקורה בלידה ובתחיית המתים, וממילא בהרבה תחנות חשובות בחיים שלנו. וההגדרה היא – ‘תהליך’ בלתי נראה.

***

אחד מהפלאים הגדולים – הם ללא ספק המנהרות.

הם נחפרים מתחת הקרקע, ובתוככי הרים – במשך שנים על גבי שנים. כל יום עוד מטר ועוד מטר, כשבינתיים אף אחד מסביב לא מבחין שקורה כאן משהו. מתחת לאף שלנו הולכת ונחצבת מנהרה ענקית בקוטר של עשרות מט”ר וברדיוס של קילומטרים – ואנחנו לא רואים כלום ולא שומעים, ולפעמים גם לא יודעים.

ופתאום – ביום אחד, נפתחת המנהרה לשירות הציבור. ובשעתא חדא וריגעא חדא – אתה מוזמן לנסוע נסיעה ארוכה ומדהימה בתוככי מנהרה, שכל מטר שבה נחצב ביגע וביזע במשך שעות ארוכות, ואתה גומע את זה בתוך שניות או דקות. לא יאומן.

בכל דבר בעולם זה כך. לבנות בניין ו/או לסלול כביש – לוקח שנים, ואחר כך – ברגע אחד אתה נהנה מכולו. אבל שם לפחות רואים בעיניים את התהליך; רואים את חפירת היסודות (בבניין), ואת ניסור ההרים (בכביש), ואת התהליך של הבנייה והסלילה, עד שזה מוכן לשימוש. לעומת זאת, במנהרה – במשך כל התהליך לא רואים כלום, ופתאום זה נפתח ואתה שואל את עצמך: איפה כל זה היה עד עכשיו.

***

כך גם בלידה.

זה מתחיל בשקט בשקט. אף אחד בעולם לא יודע על זה, אבל זה מתחיל להתרקם יום אחר יום, פרט אחר פרט – עד שפתאום מגיע ילד שלם לעולם, עם רמ”ח איברים ושס”ה גידים. ואתה שואל: איפה זה היה, ומניין זה נחת.

כך גם בתחיית המתים – לא רואים אותם. קברת אותם ומבחינתך זה נגמר. אבל בפנים מתרחש לו תהליך של זיכוך ובנייה מחדש, ופתאום ברגע אחד – יקום אדם מתוקן, בלי להבין מתי ואיך זה קרה.

ומכאן נלמד – שכך גם במשך החיים. כשאתה חי את היום יום שלך, מתחת לפני השטח מתרחשים דברים שקשורים אליך, ואתה אפילו לא יודע עליהם. נדמה לך שאתה יודע הכל על עצמך ועל מה שקורה אתך, ומה שאתה לא רואה ולא יודע – לא קיים. שטויות. מנהרות שלמים ועולמות שלמים נחפרים ומתרקמים מתחת לאף שלך בלי שתדע, ויום אחד – פתאום תגלה מנהרה שמביאה אותך למקום שחלמת להגיע לשם – בתוך שניות.

אז מה אתה כל כך ממהר להסיק מסקנות על עצמך, על יכולותיך, ועל עתידך?! אתה חושב על בניינים ועל כבישים, ואת זה אתה לא רואה באופק. אבל – על מנהרה, חשבת?