בס”ד – החיזוק היומי – קצר ולעניין # 78
כמה אתה מרוויח ביום?
ועוד יותר חשוב: כמה אתה חושב על השאלה הזאת?
***
מהרגע שאנחנו קמים בבוקר, ועד הרגע שאנחנו מתקפלים בחזרה למיטה [ועד בכלל] – אדם עושה אין-ספור דברים; חושב מחשבות, מדבר דיבורים, הולך ממקום למקום, עושה פעולות ומזיז אצבעות. הוא יכול להגיע ביום אחד לאלפי פעולות ויותר.
השאלה היא: מה המניע המרכזי שעומד מאחורי כל זה? מה גורם לכל מחשבה, דיבור, פעולה, מעשה ותזוזה – שאנחנו עושים. והאם בכלל ישנו מניע מרכזי שכזה, ו/או האם בכלל יש איזה ‘מניע’?
זו שאלה גורלית. כי אם אין מניע מאחורי הדברים – אז החיים הם סתם, אוסף של פעולות בלתי מכוונות. ואף אחד אינו מעוניין לחיות חיים כאלו. ואם יש כן מניע כלשהו מאחורי הדברים – אז מאד מאד חשוב להבין מהו, כי אם הוא זה שמניע את כל המערכת, אז הוא בעצם הסיפור המרכזי.
***
לכאורה, המניע המרכזי הוא הרצון להרוויח.
כשקמים ליום חדש – הוא בשביל להשיג משהו שעוד לא היה לך אתמול. כי אם כבר יש לך אותו, למה לך לקום מהמיטה, ובשביל מה אתה הולך לעבוד שוב. מישהו שאין לו כבר מה להשיג, או לחילופין – שהוא מיואש מלהשיג אותו, אין לו בשביל מה לחיות.
וזה נכון. הקימה ליום חדש, והמנוע המרכזי שמניע אותנו – הוא הרצון להרוויח, להשיג ולהתקדם. אבל, למרבה האבסורד – לאחר שכבר קמנו מהמיטה, ויצאנו לדרך, אנחנו ‘שוכחים’ שבשביל זה קמנו, ועלולים לעשות הרבה מאד פעולות, שאינם עונים בכלל למטרה הזאת, ואינם מביאים שום ריווח בעקבותם.
המחשבה הפשוטה והבסיסית הזאת, נאבדת לה אי שם בתחילת היום, ומכאן והלאה – אנחנו פועלים על פי דפוסים ‘ישנים’ של עצמנו, או ‘מקובלים’ בעולם ובחברה. בדיעבד, אם תחשוב על רוב הדברים שעשית היום, הסיבה לכך היא משום שכך מקובל לעשות, או משום שכך התרגלת לעשות, או משום ש’למה לא’. מעט מאד מהדברים יקבלו תשובה ‘למה כן‘ ו’איזה ריווח זה מביא’.
***
און בן פלת – אשתו הצילתו.
לא היה בזה שום גאונות ושום עומק. רק שאלה פשוטה ובסיסית ביותר: ‘מה אתה מרוויח?’ והשאלה הזאת העמידה אותו על המקום, והצילה אותו ואת זרעו לנצח. היא לא ‘חידשה’ לו שום דבר, אלא רק ‘הזכירה’ לו את מה שאמור להיות פשוט לו, ושבשביל זה הוא קם בבוקר.
המחשבה הפשוטה סביב כל פעולה, מחשבה דיבור ומעשה – ‘מה אני מרוויח’, יכולה להקנות לנו חיים אחרים לגמרי. לאו דווקא שינויים מהפכניים, אלא גישה מפוכחת ועניינית, שתגרום לנו במהירות ובקלות, לבחור מה באמת כדאי ומה לא, ולצאת בסופו של יום עם עגלה מלאה, והמון המון סיפוק וחיות – ממה ש’כן’ עשינו, וממה שזכינו ‘לא’ לעשות.