פוסטים

יש קשר שנוצר מתוך שמחה

ויש קשר שנוצר מתוך מצוקה. אח לצרה יוולד.

***

תקופת הקורונה – עשתה 'בית ספר' לעולם כולו. העולם הגדול, שהיה מתוכנת בצורה מדויקת כל כך, וחוץ מלהתקדם עוד, לא היה לו מה ללמוד – התחיל פתאום ללמוד מושגים חדשים, רובם מפתיעים וכולם בלתי צפויים.

עוד רבות ידובר, מן הסתם, על התקופה הזאת ורבבות ה'לימודים' שהיא לימדה את העולם ואת האנושות. בפרט אם נזכה, והתקופה הזאת תשמש כמדרגה או מקפצה לגאולה, שזה אגב עוד אחד מהדברים שהעולם פתאום התחיל להכיר; גאולה, משיח, וכל המשפחה הזאת.

קשה להצביע על נקודה מסוימת ולהגדיר אותה כ'המרכזית' בכל הסיפור, כי יש אלפים כאלו. ובכל זאת, ישנה נקודה מאד מרכזית שקשה מאד להתעלם ממנה, וגם אם לא נגדיר אותה כ'נקודת המרכז' – היא בהחלט די קרובה לשם.

***

הקשר הכי טבעי – הוא לכאורה עם הסביבה הקרובה.

יש את השכנים, יש את המשפחה הקרובה ממש – הבית והילדים, ויותר מהכל – יש את הרמ"ח והשס"ה הגופניים והנפשיים. כל אלו הם לכאורה הראשונים ברשימה להיות אתם בקשר קרוב אמתי ופנימי. ורק אחר כך יש תוספות; חברים, קהילה, מכרים, ושאר עמך בית ישראל.

לכאורה. כי עם יד על הלב, מתברר שהרבה מאתנו לא באמת חוו קשר קרוב ושלם, עם הסביבה הקרובה, ואפילו עם המשפחה הגרעינית, ועם עצמם. כי מתי בכלל היה זמן לפגוש את המשפחה, ועוד יותר – את השכנים, ועוד יותר – את עצמי. היה ב"ה תפילות, כוללים, עבודה, והרבה פעילות, אז למי נשאר פנאי.

וכעת, אנו מוצאים את עצמנו שוהים שעות על גבי שעות, ובעצם רוב או כל הזמן – במחיצת הרשימה הזאת, ובלית ברירה מוכרחים להיפגש אתם, ולהתחיל להכיר… מתברר, שזה לא כל כך נורא, ואפילו יכול להיות די-מוצלח. חבל שלא ידענו עד היום…

***

זו היא הנקודה; חיבור, אחדות, אחווה.

וזה משפיע ממילא על כל המעגלים. כי כשפוגשים נקודה אמתית של חיבור, אזי גם כל החיבורים האחרים – עם המעגל הרחב יותר של חברים ומכרים – מתחבר אף הוא לנקודה הזאת, והופך להיות חיבור יותר מהותי. ולא רק. המצב הזה גם מחבר אותנו עם כל עמך בית ישראל, בכל מקומות מושבותיהם.

'אח לצרה יוולד'. לפעמים השמחה היא זאת שיוצרת חיבור, ולפעמים דווקא הצרה והמצר הם אלו שיוצרים את החיבור, ואולי אפילו חיבור יותר עמוק. ההתמודדות יוצרת קשר של 'אחווה', והיא גם גורמת למושג 'אחווה' להתחיל לנבוע, ולהיות הרבה יותר מהותי ומשמעותי.

בתורת הצדיקים, המושג הזה תופס מקום מאד מרכזי. לדבריהם, האחדות והחיבור בין נשמות ישראל, הוא ממש אותה משפחה עם האחדות והחיבור עם ה'. ובתקופה זו של ספירת העומר, כהקדמה לקבלת התורה, יש דגש מיוחד על כך.

ולכן ננסה בעז"ה בחיזוקים הבאים להתמקד מעט בנושא זה, ולבחון אותו ממקום חדש ומחובר.