פוסטים

בס”ד – החיזוק היומי – קצר ולעניין # 55

אתה חכם גדול.

אבל יש יותר חכמים ממך. לאו דווקא בגלל ‘רמת משכל’, אלא בעיקר בגלל הקדושה שלהם.

***

הקניין העשרים-וארבע מקנייני התורה – הוא ‘אמונת חכמים’.

את הגוף – יכולים לראות, ואף על פי כן לא לדעת כלום. כל אחד רואה שבגוף יש ראש, עיניים ואוזניים, ידיים ורגליים. אבל אין לו מושג מה מונח ‘מאחורי’ זה, ואיננו יודע בכלל איך זה פועל, וממילא איך לטפל בזה – איך לתחזק אותו כראוי, ואיך לטפל בו כשהוא לא כראוי.

רק רופא שלמד את כל הפיזיקה והביולוגיה ש’מאחורי הגוף’, ויודע ‘מעבר’ למה שרואים בעיניים – הוא זה שמבין באמת מה קורה כאן, וממילא איך לתחזק את זה ואיך לטפל בזה. 

וזו רק דוגמא. כל מכשיר שבעולם – ממכונות ענקיות ועד לקומקום חשמלי פשוט. ולא רק מכשירים, אלא כל חפץ – כסאות ושולחנות, עגלות ובניינים – לא מספיק ‘לראות’ אותם כדי ‘להבין’ אותם. צריכים הרבה ידיעה על מה ‘שמעבר’ ו’מאחורי’ כדי לדעת איך לגשת לזה, ואיך לבנות / לפרק / לתקן / ולטפל בזה.

***

כך גם לגבי התורה, והרבה יותר. התורה אמנם מופיעה לעינינו בצורה של אותיות ומילים, שחור על גבי לבן. אבל מה שכתוב בה, הוא הרבה הרבה מעבר לאותיות ומילים. ולא כל מי שרואה את האותיות, בהכרח מבין מה כתוב כאן, ובוודאי הוא לא יודע מה טמון כאן.

רק מי שיודע את מה ש’מאחורי’ האותיות, ורק מי שיודע לזהות גם את ה’חלק’ שבין האותיות, מעליהם ומתחתם – הוא זה ש’מבין’ מה כתוב בתורה. והוא יודע כיצד לגשת אליה, איך להשתמש בה, וכיצד ניתן לחיות אתה, וגם לתקן במקרה שלא.

והידיעה הזאת, בשונה מהדוגמאות האמורות – איננה ידיעה שכלית ואינטלקטואלית, אלא ידיעה רוחנית, שמקורה בגילוי עליון בדרגה של נבואה ורוח הקודש (כמבואר בדברי הרמב”ן). מובן ממילא, שזו איננה ידיעה ששייכת לכל אדם, ו/או שאפשר לשחק בה – אלא רק לאנשים מיוחדים, שנמצאים בדרגה כזאת שהם ראויים לגילוי שכזה.

***

התורה היא גילוי אלוקי בתוך עולם גשמי. וכדי שהיא לא תתגשם – היא חייבת להישאר רוחנית. יש כאן אם כן פרדוקס; מצד אחד – היא חייבת להופיע בצורה גשמית, אחרת אין לה קשר לעולם הזה ואלינו. ומצד שני – היא חייבת להישאר רוחנית, אחרת אין זה גילוי אלוקי, אלא מידע אינטלקטואלי.

ולכן, היא אכן מופיעה בצורה סותרת; אנו רואים קלף גשמי, עם אותיות גשמיות – אבל הפירוש שלהם, והמשמעות האמתית שמאחוריהם, נשארת רוחנית. ורק מי שחי ‘חיים סותרים’ שכאלו; יש לו גוף, והוא אדם נורמלי – אבל מחובר כולו לרוחניות אלוקית, הוא זה שיכול לקבל שפע רוחני שמאפשר לו להבין מה התורה ‘אומרת’, ולא רק מה ‘כתוב’ בה.

התורה ניתנה לנו בצורה של ‘תורה שבכתב’, אבל אין שום תורה ‘להבין’ אותה, וכל שכן ‘לקיים’ אותה – בלי תורה שבעל פה, שנמסרה לנו על ידי החכמים הצדיקים קדושי עליון, שרק הם אלו שזכו להבין אותה. וזה מה שמבטיח לנו תורה נקיה טהורה ורוחנית.

כשאנחנו לומדים דברי החכמים והצדיקים – רבי מאיר ורבי יהודה, האריז”ל והבעש”ט – אלו לא שמות של ‘אנשים’, שאפשר לנסות להתווכח אתם, או לפקפק בדבריהם חלילה, אלא שמות של גילויים אלוקיים, שהתגלו בעולם בצורה שנקראת ‘רבי מאיר’ ו’קדושת לוי’.

החיזוק היומי – קצר ולעניין # 15

האם אתה מודע למיקום שלך?

איזהו חכם – המכיר את מקומו. ומשכך, לדעת את המיקום המדויק שלך, אינו חסרון, אלא מעלה וחכמה. והוא מה שיביא אותך לכל מה שאתה חולם.

***

הגישה של ילד הוא ‘שחור-לבן’; יש אותי, יש את המלמד, ואחריו – הקב”ה בעצמו. והגישה הזאת מלווה אותנו גם בהמשך החיים – כאילו יש רק שתי אפשרויות; או שאני ‘הילד’ או שאני ‘המלמד’ – או שאני גדול או שאני קטן, אין באמצע.

זוהי גם אמת-המבחן עבור הרבה אנשים למדוד את ‘גדלותם’ של אנשים; אם הוא ‘חרדי’ לא יכול להיות שהוא עושה עבירות, ואם הוא עושה עבירות – אז הוא לא ‘חרדי’.

אם הוא ‘רב’ / תלמיד חכם / צדיק – הוא חייב להיות משה רבינו, ואסור לו לטעות, או שלא יכול להיות שהוא טועה. ואם הוא כן טועה – אז הוא לא ‘רב’ / תלמיד חכם / צדיק.

והעולם ה’שחור-לבן’ הזה מאד מבלבל מתסכל ומאכזב. כי העולם הזה מפגיש אותנו יום יום ושעה שעה עם תמיהות קושיות וסתירות, שאינם מתיישבים על דעתו של ‘הילד הקטן’ שבתוכנו. ואז, שוב מתעורר ה’שחור-לבן’ הזה, ואומר: אם יש כל כך הרבה ‘בומים’ – אז הכל שקר, וזהו.

***

האמת היא שזה ממש לא ‘שחור לבן’ – אלא הרבה הרבה צבעים, דרגות, מושגים, הבנות ודקויות. אתה בעצמך מתקדם כל הזמן, וגם שאר אנשים, וכל שכן אנשים גדולים. וכל אחד, בכל דרגה שהיא – עלול לטעויות, לפי דרגתו כמובן; לא אותם טעויות של אנשים פחותים, אבל גם לא אותה נקיות של אנשים שלמים.

וההבחנה הזאת, באה כהקדמה לקבלת התורה. יתרו אומר למשה רבינו: אם עם ישראל יראו שיש רק ‘משה רבינו’ – הם עלולים לטעות ולחשוב שיש רק שתי אפשרויות; או יהודי פשוט פשוט, או משה רבינו. ואת כל האמצע – הוא פשוט ימחוק מדעתו, וממילא, לעולם לא יוכל להתקדם, ולהישאר מחובר לתורה בצורה נורמלית ושפויה.

ואז ‘נבול תיבול – גם אתה גם העם’, כי כשאין סולם שמוביל מהמקום הנמוך ביותר אל המקום הגבוה ביותר; כבר אין שום משמעות לא למשה רבינו ולא ליהודי פשוט. כי שום דבר לא מוביל לשום מקום. ולכן, מוכרחים לעשות ‘סולם’ ברור, שמורכב משרי חמישים, עשרות, מאות ואלפים, ולאחריהם משה רבינו בעצמו.

***

כך אתה יודע, ש’שר החמישים’ הוא תלמיד חכם עצום שאתה חייב לכבדו ולהכיר בערכו. אבל הוא לא בדרגה של ‘שר מאות’. ו’שר מאות’ זה כבר משהו עצום, אבל רחוק מאד מ’שר אלפים’, ו’שר אלפים’ הוא כבר ממש מגדולי הדור, אבל בשום אופן לא ‘משה רבינו’, ואפילו לא יהושע.

וכך אתה גם יודע שיש לך ‘מקום’. כי השר ‘חמישים’ מורכב מחמישים יהודים לא פחות, ואתה אחד מהם. ובלעדיך אין לו ‘חמישים’… ובעיקר, אתה רואה את הדרך כיצד לצעוד ממקומך, כי כרגע אתה אמנם ‘האחרון’ מתוך החמישים, אבל מכאן אתה יכול להתקדם ולהיות ה’ארבעים ותשע’, ‘ארבעים ושמונה’ עד שתהיה ב’עשיריה’ הראשונה של אותם ‘חמישים’, ומשם ‘שר חמשים’ בעצמך, וכן הלאה, עד לדרגה של חיבור קרוב מאד למשה רבינו.

אם תדע ‘מה אתה לא’ – תוכל להתקדם ל’מה אתה כן’.