בס”ד – החיזוק היומי – קצר ולעניין # 31
האם אפשר להתחתן כל יום?
מאחלים שלא יקרה לאף אחד… ובכל זאת – אפשר וצריך להתחתן בכל יום.
***
השמחה הגדולה ביותר בעולם – היא חתונה.
כל כך הרבה כוחות משקיעים סביב חתונה, וכל כך הרבה כספים; אולם גדול, סעודה משובחת, תזמורת, ושאר ירקות. טורחים להכין הזמנות, להזמין את הצדיקים ואת הנשמות שכבר נפטרו, בקיצור, הרבה רעש והרבה בלגן סביב לחתונה.
בפשטות, לא מובן על מה הרעש, ומה השמחה הגדולה דווקא במעמד הזה. בפנימיות, יש בזה הרבה דברים נפלאים, עד שקבלת התורה נמשל ל’יום חתונתו’. אבל בין הפשטות לסודות התורה – יש נקודה פשוטה, שנוגעת לכל אחד.
החתונה, איננה חד-פעמי, אלא תהליך שמתחיל ביום החתונה וממשיך לאורך כל החיים. אדם שאינו נשוי אינו אדם, והוא חסר מכל טוב. כהן גדול שאינו נשוי אינו יכול לעשות עבודתו, ונדב ואביהו שלא רצו לישנא – נענשו ומתו.
***
חתונה הוא חיבור.
וזה מה שאנחנו אמורים לעשות כל יום וכל היום. לחבר ‘אלינו’ עוד ועוד דברים.
דברים שהם כבר חלק מאתנו, אין צורך ‘לחבר’ אותם, מה שנשאר לחבר הוא רק דברים שהיו עד כה נפרדים ורחוקים, ואותם יש לנו לקרב ולחבר.
כשאדם קם בבוקר, הוא לא קם כדי להיות מה שהיה אתמול, וכדי לחיות עם מה שכבר יש לו. בשביל זה הוא לא היה נברא עוד פעם ליום נוסף. הוא קם כדי להיות משהו חדש שמעולם לא היה, וזאת באמצעות דברים שמעולם לא היו לו.
בכל יום יש לימוד תורה חדש, מצוות חדשים, ומעשים טובים שמעולם לא עשה. ולא רק – כל ממון שאדם צובר, כל אוכל שהוא אוכל, וכל אדם שהוא יוצר אתו קשר – יש כאן חיבור חדש של משהו שעד עתה היה נפרד. ולא רק חיבור פיזי, אלא גם כל דבר שאדם מסתכל עליו באמונה, ומחבר אותו לה’ – הוא לקח משהו רחוק, וחיבר אותו.
***
וזהו, במילה אחת – כל התפקיד שלנו: לחבר ולחבר ולחבר.
ואיך נדע את מה לחבר? איזה דברים מוטל עלי ואיזה מוטל על החבר שלי?! התשובה גם היא לקוחה מהחתונה. רגע קודם הקידושין, הכלה מסובבת את החתן, בסוד ‘נקבה תסובב גבר’, והרמז בזה הוא ברור: אל תחפש רחוק, אלא בדיוק את מה שנמצא לידך ומסביבך – את זה אתה צריך ‘לישא’, את זה עליך לחבר.
אלו הם חיים אמיתיים, שמתחדשים כל הזמן, ומחדשים את הכוחות בכל רגע מחדש. טעמו וראו.