פוסטים

בס”ד – החיזוק היומי – קצר ולעניין # 74

נסעת פעם במנהרה?

חשבת כמה זמן עבדו על כל מטר, שאתה כעת נוסע אותו בחלקיק שניה?

***

הגמרא (ברכות טז) לומדת תחיית המתים בקל וחומר מלידה – אם בלידה שתחילתה בחשאי (בעת יצירת הולד), סופה בקולי קולות (בעת לידתו), קבורה שנעשית בקולי קולות בוודאי תסתיים בקולי קולות (בעת התחייה).

יש כאן הגדרה מהותית – למה שקורה בלידה ובתחיית המתים, וממילא בהרבה תחנות חשובות בחיים שלנו. וההגדרה היא – ‘תהליך’ בלתי נראה.

***

אחד מהפלאים הגדולים – הם ללא ספק המנהרות.

הם נחפרים מתחת הקרקע, ובתוככי הרים – במשך שנים על גבי שנים. כל יום עוד מטר ועוד מטר, כשבינתיים אף אחד מסביב לא מבחין שקורה כאן משהו. מתחת לאף שלנו הולכת ונחצבת מנהרה ענקית בקוטר של עשרות מט”ר וברדיוס של קילומטרים – ואנחנו לא רואים כלום ולא שומעים, ולפעמים גם לא יודעים.

ופתאום – ביום אחד, נפתחת המנהרה לשירות הציבור. ובשעתא חדא וריגעא חדא – אתה מוזמן לנסוע נסיעה ארוכה ומדהימה בתוככי מנהרה, שכל מטר שבה נחצב ביגע וביזע במשך שעות ארוכות, ואתה גומע את זה בתוך שניות או דקות. לא יאומן.

בכל דבר בעולם זה כך. לבנות בניין ו/או לסלול כביש – לוקח שנים, ואחר כך – ברגע אחד אתה נהנה מכולו. אבל שם לפחות רואים בעיניים את התהליך; רואים את חפירת היסודות (בבניין), ואת ניסור ההרים (בכביש), ואת התהליך של הבנייה והסלילה, עד שזה מוכן לשימוש. לעומת זאת, במנהרה – במשך כל התהליך לא רואים כלום, ופתאום זה נפתח ואתה שואל את עצמך: איפה כל זה היה עד עכשיו.

***

כך גם בלידה.

זה מתחיל בשקט בשקט. אף אחד בעולם לא יודע על זה, אבל זה מתחיל להתרקם יום אחר יום, פרט אחר פרט – עד שפתאום מגיע ילד שלם לעולם, עם רמ”ח איברים ושס”ה גידים. ואתה שואל: איפה זה היה, ומניין זה נחת.

כך גם בתחיית המתים – לא רואים אותם. קברת אותם ומבחינתך זה נגמר. אבל בפנים מתרחש לו תהליך של זיכוך ובנייה מחדש, ופתאום ברגע אחד – יקום אדם מתוקן, בלי להבין מתי ואיך זה קרה.

ומכאן נלמד – שכך גם במשך החיים. כשאתה חי את היום יום שלך, מתחת לפני השטח מתרחשים דברים שקשורים אליך, ואתה אפילו לא יודע עליהם. נדמה לך שאתה יודע הכל על עצמך ועל מה שקורה אתך, ומה שאתה לא רואה ולא יודע – לא קיים. שטויות. מנהרות שלמים ועולמות שלמים נחפרים ומתרקמים מתחת לאף שלך בלי שתדע, ויום אחד – פתאום תגלה מנהרה שמביאה אותך למקום שחלמת להגיע לשם – בתוך שניות.

אז מה אתה כל כך ממהר להסיק מסקנות על עצמך, על יכולותיך, ועל עתידך?! אתה חושב על בניינים ועל כבישים, ואת זה אתה לא רואה באופק. אבל – על מנהרה, חשבת?

בס”ד – החיזוק היומי – קצר ולעניין # 72

יש לך תכניות.

אבל הדברים הכי משמעותיים, שאתה מצפה להם וחפץ בהם – יבואו כנראה מהמקום ובזמן הכי לא צפוי.

***

שלשה מפתחות לא נמסרו ביד שליח – לידה, גשמים, ופרנסה.

אלו הם הדברים המרכזיים ביותר, שכל החיים והעולם עומד עליהם. בלי לידה – אין חיים, ללא גשמים – אין פרנסה, וללא פרנסה – אין קיום. ודווקא את המפתחות החיוניות האלו – השם יתברך לא מסר לאף אחד, אלא מחזיק אותם לעצמו.

מה זה אומר, ומה מתבקש מאתנו משום כך?

בפשטות – לא לסמוך על כוחי ועוצם ידי, ולא לעשות מדי הרבה תחבולות בכיוונים שונים ומשונים, כי זה לא רלוונטי. גם אם יש להם מה לתת לך – אבל אין להם את המפתח, ובלי המפתח – מה זה שוה. עליך לפנות לבעל המפתח, ואם יהיה לך את המפתח – יהיה לך את הכל.

***

אבל יש כאן מסר פנימי, חזק ומחזק מאד.

שלשת הדברים האלו – הם מצד אחד כל כך טבעיים, ומצד שני כל כך בלתי צפויים. במבט לווייני על העולם – הכל זורם. אנשים נולדים בזה אחר זה, גשמים יורדים, והפרנסה מתנהלת איכשהו. עולם כמנהגו נוהג.

אבל, כשעומדים מול לידה, גשם או פרנסה – רואים תמונה אחרת לגמרי. בעצם, הכל תקוע ושום דבר לא זורם. רגע אחד קודם – נראה שזה לעולם לא הולך לקרות; מה פתאום יהיה פתאום לידה, מאיפה פתאום ירד גשם, ומניין תבוא הפרנסה. ופתאום – זה קורה.

זה אמנם קורה יום יום ושעה שעה – אבל אין לזה שום הסבר. תהליך שמתחיל משומקום, וכשהוא מתחיל – זה פשוט קורה, וזה הכי טבעי. למרות שרגע קודם לא היה לך שום ‘מפתח’ איך להתחיל אותו.

***

כך הוא בכל דבר בחיים. וגם בכל תהליך רוחני.

אדם יושב עם עצמו, ועושה חשבונו של עולם. באיזה דרך עליו ללכת, איזה תחבולות עליו לעשות, והאם הוא באמת יצליח. לפעמים המסקנא היא שהוא יכול להצליח – אם יעשה כך וכך. ולפעמים המסקנא היא שהוא לא יכול להצליח, ושניהם לא נכונים.

הדברים האמתיים – לא יכולים להצליח. פשוט כי אין לנו שום מפתח וכיוון איך לעשות אותם, אבל הם בוודאי יצליחו, משום שיגיע הרגע, וזה פשוט יקרה. בלי הסבר ובלי תהליך הגיוני. בשעתא חדא וברגעא חדא. ובמבט למפרע על החיים – כל אחד יודע שזה נכון.

אז צריכים ללכת בפשיטות ובתמימות. לעשות את שלנו – בגשמיות וברוחניות. אבל לא משום שאתה יודע להסביר מה הקשר בין הפעולה שלך לבין התוצאה. אלא משום שאם תעשה את שלך – יגיע הרגע, ופתאום יהיה לידה. בלי קשר בין המצולם לכתבה.