פוסטים

בס”ד – החיזוק היומי – קצר ולעניין # 53

עם אדם עצבני – אף אחד לא רוצה להתעסק.

אז איך אתה רוצה להתעסק עם עצמך, אם אתה כל הזמן ‘מתעצבן’?…

***

הקניין העשרים-ושתיים מקנייני התורה – הוא ‘בארך אפיים’.

הבעיה העיקרית שיושבת בצומת המרכזית של החיים, כמו כיפת ברזל – ו’מנטרלת’ כל ניסיון שלנו להגיע למשהו אמתי – היא ‘קוצר רוח’.

מכירים את הילדים, שכשיוצאים לטיול – מהרגע שיוצאים ממפתן הבית, הם שואלים כל עשרים שניות ‘מתי כבר מגיעים’?… זה פשוט מוציא את החשק – ממך ומהם.

וזה בדיוק מה שאנחנו עושים. רוצים להגיע להרבה מחוזות טובים; למדות טובות, יראת שמים, לימוד תורה, תפילה בכוונה, לדרגות גבוהות, להשגות ולרוח הקודש. ואנחנו בהחלט נמצאים בדרך לשם, אבל לא מצליחים להגיע לשום מקום, רק בגלל השאלה ‘נו, אז מתי כבר נגיע’?

***

יש הרבה סיבות לשאלה הזאת. אנחנו לא ילדים קטנים, והסיבה שמעוררת אותנו לשאול שוב ושוב את השאלה הזאת, היא משום שאנחנו נתקלים בקירות. אם היינו רואים כביש סלול, מן הסתם היינו נמנעים מלשאול, ומחכים בסבלנות שנגיע אל היעד. הבעיה היא שהכביש פקוק לחלוטין במקרה הטוב, או מלא באבנים ובטונות במקרה הפחות טוב, ולפעמים בכלל לא רואים כביש, אלא רק קירות.

אז בואו נלמד מהשם יתברך. כשהוא מסתכל עלינו – הוא גם לא רווה נחת, לכאורה, ובלשון עדינה. הוא מסתכל עלינו, ומחכה שניסע לכיוונו, ואנחנו – במקרה הטוב לא נוסעים, ובמקרה הפחות טוב, נוסעים לכיוון ההפוך.

ובכל זאת – יש לו ‘אריכות אפיים’. במילים שלנו: יש לו סבלנות. זה לא קרה היום, וגם לא אתמול, ושלשום, ולפני שנה ועשר שנים – אז זה יקרה מחר, או מחרתיים, או בעוד שנה או מאה שנה. בלי לחץ, ובלי ‘קוצר רוח’. אם נאמץ גם אנחנו את המדה הזאת – ייתכן שהפגישה הזאת אכן תקרה מתי שהוא.

***

מהיכן נמשכת ‘אריכות אפיים’? מאמונה.

הסיבה שהשם יתברך מאריך אפיים, הוא משום שהוא ‘מאמין’ בנו. אחרי כל מה שלא עשינו, ושלל הביטויים שהספקנו להדביק לעצמנו – הוא עדיין מאמין בנו. ולכן, יש לו סבלנות.

וגם אנחנו. אילו יהיה לנו אמונה בו, שהוא מנווט לנו מסלול מדויק, גם כשנראה שנמצאים ב’דרך ללא מוצא’. ואם נאמין בעצמנו כפי שהוא מאמין בנו – יהיה לנו סבלנות ואריכות אפיים. וזה בעצם, כל מה שחסר לנו – כדי להגיע אל היעד. אולי כבר היום.

אדמה טובה, יש בה כח לגדל ולהצמיח פירות. כך גם, אמונה טובה, יש בה כח לגדל ולהצמיח אותנו. והמבחן של האמונה – הוא סבלנות ואריכות אפיים. (על פי ליקוטי מוהר”ן סימן קנה).