Photo by מה עושים בחודש תמוז? חוץ מלהמתין ל’בין המצרים’…
אם נדע את התשובה, אולי נוכל למנוע את בין המצרים!
***
בחודש תמוז מתחילה אווירה של ‘סוף שנה’, והיא אכן כזאת: התקופה הרביעית והאחרונה מבין תקופות השנה; תשרי, טבת, ניסן ותמוז.
חודש תמוז, ובכלל תקופת תמוז – אינו נושא בתוכו איזה חג או יום חגיגי כלשהו, אלא ‘סתם’ חודש כזה ו’סתם’ תקופה כזו.
בכלל, חודש תמוז כבר מתחילתו, נתפס כמשהו שקשור ל’בין המצרים’. וכבר מתחילת החודש, הפנים מופנות קדימה לשם, עם חשק או בלי, אבל כהתניה ברור: אמרת תמוז, אמרת בין המצרים…
***
אז קודם כל לעובדות:
רובו של החודש, אינו ‘בין המצרים’. אותו רוב, לא רק שאינו חלק מבין המצרים, אלא ההיפך הגמור. ולשם כך כמה מילים.
אחר קבלת התורה, עלה משה למרום לארבעים יום, להביא את הלוחות. אילו היינו זוכים, הארבעים יום הללו היו מסתיימים בחג, שחל בי”ז תמוז, והחג הזה היה נמשך לאורך כל ימות בין המצרים עד לתשעה באב.
נמצא אם כן, שרוב החודש שייך בכלל למחלקה הזאת של קבלת התורה, ולכן תמוז ר”ת ‘זמן מתן תורתינו’ (ליקו”מ ריז). ולא רק שאינו חלק מבין המצרים, אלא הוא זה שיכול למנוע אותם, ולהפוך אותם לחג.
***
אז מה כן?
תקופת תמוז היא אכן האחרונה מבין תקופות השנה, ומשמשת כ’שורה תחתונה’ שלהם.
חודש אלול, שהוא החודש האחרון ממש, הוא זמן של תשובה. אבל לא רק, כל התקופה היא חלק מהסיפור, ולכן היא כנגד ‘דגל מחנה ראובן’ שעליו נאמר אתה פתחת בתשובה תחילה. וזה מרומז בשמות החודשים: תמוז, אב, אלול, כידוע.
אז נכון, המילה ‘תשובה’ מעוררת אצלנו קונוטציה שלילית, לא פחות מ’בין המצרים’. וזה אולי הונאת המאה של היצר הרע, שלקח את הדברים הכי שימושיים ומעשיים, והפך אותך למשהו מדכא. ודווקא כעת, הוא הזמן לשנות את הצליל.
תשובה היא תנועה של פרסה, שאומרת: תכל’ס, בשביל מה אני מבזבז את החיים על כמויות של ריחוק, ומה יש לי מזה. עדיף כבר להיות קרוב. אותו מחיר. וזה אגב גם בין המצרים, אבל לא נעסוק בזה כרגע, כי עדיין ניתן למנוע את זה…
לאחר שלשה תקופות גדושות של ימים חגיגיים ומאירים; תקופת תשרי – ראש השנה, יום כיפור, וסוכות. תקופת טבת – חנוכה ופורים. תקופת ניסן – פסח, ספירת העומר ושבועות; כעת הוא הזמן להפוך את הסיפור הזה ל’מזומן’, ופשוט לחיות עם זה. איך? א. לראות כמה החיים דפוקים ומשעממים כשהם בתדר של ריחוק. ב. להיזכר שהיו ימים טובים, בהם היה תדר אחר. ואם כך, למה לא להפוך את זה לשגרה.