פוסטים

בס”ד

פוחד מעין הרע – תהיה כמו דג!

אתה חושש מעין הרע? יש פתרון.

לא, אין צורך בעופרת, אין בכלל צורך בטיפול, אתה יכול פשוט למנוע את זה מראש.

***

כל העולם עסוק במשיכת ‘עיניים’. כמעט כל דיבור, תנועה או פעולה שאתה עושה – החשבון הראשון והעיקרי שלך הוא: האם זה ‘נראה’ יפה / בסדר / מקובל / מכובד. ולמה? כי בינינו, זה עיקר הסיבה שאתה בכלל עושה את זה.

תסכים אתי שאם היה חושך לכמה ימים בעולם, ואף אחד לא היה רואה מה השני עושה – היית עושה דברים אחרים לגמרי…

אם כך, יש כאן בעצם סיבוב שלא נגמר  – אתה עושה הכל בשביל שהחבר ‘יראה אותך’, והוא עושה את אותו דבר בשביל ש’אתה תראה’ אותו, וכך מתנהל עולם שלם, שפועל, חושב ומדבר – רק בשביל איך ‘יסתכלו’ עלי.

כעת החשבון פשוט, אחד ועוד אחד. אם אתה עושה הכל בשביל לתפוס את ה’עיניים’ – אז הם אכן תופסות את העיניים, ואתה מתחיל לסבול. כי העיניים הללו שאותם אתה מנסה לתפוס הם ‘עיניים רעות’. אותם עיניים שאתה רוצה להרשים – הם עיניים של כאלו שגם הם רוצים להרשים, ומשכך, הם לא חפצים בהצלחה שלך אלא מעדיפים את ההצלחה שלהם, ואם הצלחת יותר מהם – הם מקנאים בך, מסתכלים עליך בצרות עין, ובקיצור: 2שמים עליך עין’.

ולכן, כל העולם סובל מ’עין הרע’. זו לא תאוריה אלא דברי חז”ל הקדושים בגמרא, שהעידו על כך שמתוך מאה אנשים – תשעים ותשע מתים מעין הרע. וכאמור, זה בכלל לא פלא, כי כל אחד מחפש שהשני יראה אותו טוב, ובאותה נשימה – הוא מסתכל בעין רעה וצרה על כל האחרים. מעתה, תעשה חשבון פשוט: כמה עיניים ‘מפרגנים’ לך, וכמה לא, ו… תשב על הכסא לפני שאתה חושב על התוצאה כמה ‘עין הרע’ יש עליך…

***

מה הפתרון? להפסיק לחפש ‘עיניים’. אם לא תרצה את ‘העיניים’ הללו – הם גם לא יסתכלו עליך, ולא יפגעו בך.

הדגים שמכוסים במים, ולא מחפשים לעשות רושם על אף אחד – לא סובלים כלל וכלל מעין הרע. אם תהיה גם אתה ‘מכוסה’ כמותם – תהיה גם אתה חסין מאותה עין.

אז מה? מצפים ממני להיות צדיק ולעשות הכל בסתר ובצנעא, ורק לשם שמים? כבר יותר קל להניח עופרת…

אך לא, ממש לא. לא צריך להיות ‘צדיק’ אלא קצת ‘חכם’.

אם אמרנו שהסיבוב ‘לא נגמר’, אז טעינו. הסיבוב ‘לא מתחיל’!… אתה ממילא לא הולך להרשים אף אחד , כי אף אחד לא מתעניין בך או בלבושך והתנהגותך, אלא לכל היותר מסתכל עליך כדי לדעת מה כדאי גם לו לעשות כדי לנסות להרשים – גם כן ללא הצלחה…

אם כך, בוא תעצור את הסיבוב הזה. תפסיק לחשוב שאתה מרשים את השני שחושב שהוא מרשים את השלישי, והוא את הרביעי וכו’. ותחליט כבר בצעד הראשון שאתה הולך להרשים רק את עצמך ודי.

יודע מה? יש לך כן את מי להרשים, ובאמת – את השם יתברך. הוא היחיד שבאמת מתעניין במה שאתה עושה, וכשאתה עושה דבר טוב – הוא מסתכל עליך בהתפעלות ועושה ‘פששש’. אז תתחיל לחשוב בכל פעולה שאתה עושה – איך השם יגיב על זה, יתלהב או לא כל כך.

באותו רגע – התחלת באמת להיות שוה. כי אתה תתחיל לעשות את מה שאתה באמת רוצה לעשות, ואת מה שבאמת שוה. ממילא אתה נהיה מחובר לעצמך ולפעולותיך, ויכול לנשום לרווחה מכל הצורך להרשים את כל העולם.

ועל הדרך – גם הרווחת שאין עליך ‘עיניים’, לא עיניים טובות ולא עיניים רעות.

***

זאת הברכה שברך יעקב אבינו את מנשה ואפרים ‘וידגו לרוב’ – שיהיו כמו דגים, ויהיה להם חיים מאושרים.