בס”ד – החיזוק היומי – קצר ולעניין # 105
מה צריך לעשות באלול?
שאלת המליון. ואולי פשוט צריך ‘לא לעשות’?! או מדויק יותר: לא להתמקד ב’עשייה’ אלא ב’מהות’.
***
קבלנו את התורה, ומעדנו. ביום בו שהיינו אמורים לקבל את הלוחות הראשונות – הם נשברו, וחזרו כלעומת שבאו. זאת אומרת שמשהו השתבש, לא עבד לפי התכנית ולא התאים לכללים. ובכן, מה הפתרון? לוחות שניות.
משה רבינו עולה שוב לשמים, להביא שוב את הלוחות. במחנה ישראל תוקעים בשופר ומזהירים שלא ליפול שוב באותה טעות, ואכן, הוא חוזר לאחר ארבעים יום עם לוחות. והפעם, הכל בסדר. הלוחות הגיעו בשלום, וקיימים בידנו עד עצם היום הזה.
מה ההבדל? האם הלוחות השניות, הם אותם לוחות רק במהדורה שניה? אם כן, האם לא היה אפשר פשוט ‘לתקן’ את הלחות הראשונות?! ומה בעצם ‘שמר’ עלינו שלא ליפול בפעם השניה כמו בפעם הראשונה?
***
יש הבדל מהותי – בין שתי הפעמים, ובין שתי הלוחות – הראשונות והשניות.
הלוחות הראשונות היו מאד רציניות ונוקשות. הם באו לספר לנו מה ‘צריך’ לעשות, ואיך אמורים החיים ‘להיראות’ לכתחילה, וגם מה יקרה אם לא. כשהייתה מעידה, התורה בעצמה הסכימה לקביעה ‘ועתה הניחה לי ויחר אפי בהם ואכלם’ ח”ו. כי מה לעשות – זו תורה, וזו שכרה.
כשאתה בלחץ ממשהו שאתה ‘חייב’ להצליח בו, קרוב לוודאי שלא תצליח. כל נסיון, וכל ספק נסיון, מספיק רק שמשהו לא בדיוק כשורה ‘הוא אמר בשעה שש, וכבר שש ודקה’… – מערער את היציבות, ועלול לגרום לנפילה, מה שאכן קרה.
הלוחות השניות – לא מורידים כהוא זה מחומרת הלוחות הראשונות, אבל באים לספר לנו עוד כמה דברים, ‘סודות מהחדר’. הלוחות השניות מספרות לא רק מה ‘צריך’, ואיך החיים ‘אמורים’ להיראות – אלא מה באמת קורה, ומה הם החיים בעצמם.
***
הסוד של אלול, הוא: אני לדודי ודודי לי. זו אכן לכאורה הזמנה ל’תנועה’, אבל גם ובעיקר ‘עובדה’. אתה קרוב לה’, וה’ קרוב אליך. זאת עובדה, ויודע מה, גם אם לא תרצה…
הלוחות השניות ניתנות לא ‘במקום’ הראשונות, אלא ‘ביחד’ אתם. הלוחות השניות מצטלמות על ‘רקע’ של לוחות שבורות. כלומר, גם אם לא עמדת במשימה, והלחות נשברו והם עדיין שבורות, הסיפור לא נגמר, כי הוא פשוט לא יכול להיגמר. אם היית גוי – זה היה נגמר, אבל אתה לא.
ובגלל שאתה לא, יש מערכת ‘עוקפת’ שנקראת י”ג מדות, שבכלל לא מתחשבת ב’נתונים’ אלא ב’קוד הבסיסי’ – שה’ אוהב אותך ויהי מה. אלול, תשובה, ולוחות שניות – באים לומר מסר בסיסי מאד: יש מצב שהלוחות יכולות להיות שבורות [וצריך להיזהר מזה], אבל אין מצב שהקשר שלך עם ה’ יהיה שבור.
זה אמנם לא יכול להיות כתוב בלוחות ראשונות, כי זה ‘לא רשמי’, אבל זה כן מופיע עם לוחות שניות כי זה ‘אמתי’.
ואם כך, אז כבר למה לא להשאיר את הלוחות שלמות?! אם אין לחץ, ואתה בכל מקרה קרוב, אז למה לא ליהנות מזה?! תלמד, תתפלל, תעשה מצוות, ותיהנה. כי באמת אין דבר יותר טוב מזה, אם רק תוציא משם את המרכיב של ה’לחץ’ וה’חייב’.
