בס"ד – החיזוק היומי – קצר ולעניין # 49
דרך ארץ 'קדמה' לתורה.
ומה קורה 'לאחר' שקבלנו תורה, האם עדיין צריך 'דרך ארץ'? ואם כן – מתי, וכמה.
***
הקניין השבעה-עשר מקנייני התורה – הוא 'במיעוט דרך ארץ'
'דרך ארץ' הוא דבר טוב או לא? אם הוא טוב – למה שיהיה לנו ממנו רק 'מיעוט', ואם הוא לא טוב, אז למה שיהיה לנו ממנו בכלל? בעצם, מה זה בכלל 'דרך ארץ'? בעולם קוראים ל'נימוסים' ומדות טובות 'דרך ארץ', האם זו גם המשמעות של זה על פי התורה?
הפירוש הפשוט של 'דרך ארץ' הוא להתנהג כדרך כל הארץ, ובמילים אחרות: להיות מעורב בין הבריות. לא להיות מנותק, תלוש, וחסר תקשורת. אלא להיות אדם נורמלי, מיושב, שמעורה בענייני העולם.
לפי זה, מובן שאמנם צריך את זה, אבל עם גבול. צריך להיות אדם נורמלי, שאפשר לומר לו 'בוקר טוב' ולקבל ממנו תגובה. אדם שיודע לאחל 'מזל טוב' כשצריך, וגם להתעניין בשלומו של אנשים בסביבתו. אבל לא צריכים להפוך את כל זה ל'תכלית', ולהיות פרשן פוליטי, שכל יומו וחיים סובבים סביב 'מה נשמע' ו'מה קורה'.
***
בפנימיות, יש בזה פן נפלא מאד.
למה באמת צריך את ה'דרך ארץ' הזה? האם לא היה עדיף שנהיה אנשים רוחניים, שכל היום עסוקים בלימוד תורה, תפילה, והשגות רוחניות?! לשם מה צריך את העסק עם הגוף, עם אנשים, ועם העולם – דבר ש'מבזבז' הרבה זמן, וגוזל נתח נכבד מהחיים, על מה-בכך.
התשובה היא – לגלות שה' הוא טוב. אם אתה כל היום לומד תורה, ללא רגע של הפסקה – אתה חי בזכות עצמך. אתה 'משלם' על האויר שאתה נושם, ועל זכותך לחיות. אבל כשיש רגעים בהם אתה לא יכול ללמוד, [ואסור לך אפילו לחשוב על דברי תורה…] – אין לך במה 'לשלם', ואתה חי כעת 'בחינם'…
באותם רגעים, אתה מגלה את הטוב האמתי והשלם של ה'. הוא נותן לך – כי הוא פשוט רצה לתת לך. והוא לא נותן בצמצום – אלא מפנק אותך ונותן לך כל טוב, והכל בחינם. סתם, כי הוא טוב ורוצה להיטיב לך. ולא רק לך, אלא לכל העולם – הוא מחיה את כל הצמחים, הבהמות, והגוים. והכל בחינם.
***
זה חשוב בעצם. אבל זה גם אחד מ'קנייני התורה'.
אם הגישה שלנו לתורה היא מתוך 'לחץ', לא תוכל לעולם להתחבר. לכן חייבים 'מיעוט' של דרך ארץ, כדי לקלוט שגם ברגעים 'ריקים' – אתה מקבל את הזריקה של החיים [עם כל החבילה]. וכעת, אתה בן חורין להתחבר באמת לתורה.
אבל רק 'מיעוט'. אם כל היום תאכל לחם חינם – זה כבר לא נעים. וגם עלול להיפסק – כי 'אין התחייבות למבצעים'. השפע של ה'חינם' – מגיע לעולם בזכות אלו שלא משתמשים בו, אלא כשמוכרחים. בשבילם נפתח ה'אוצר' הזה, וכשהוא פתוח – כבר נהנים ממנו כל העולם. (על פי ליקוטי מוהר"ן ח"ב סימן עח)