הקניין העשרים-ושתיים מקנייני התורה – הוא 'בארך אפיים'.
הבעיה העיקרית שיושבת בצומת המרכזית של החיים, כמו כיפת ברזל – ו'מנטרלת' כל ניסיון שלנו להגיע למשהו אמתי – היא 'קוצר רוח'.
מכירים את הילדים, שכשיוצאים לטיול – מהרגע שיוצאים ממפתן הבית, הם שואלים כל עשרים שניות 'מתי כבר מגיעים'?… זה פשוט מוציא את החשק – ממך ומהם.
הקניין העשרים-ואחד מקנייני התורה – הוא 'במיעוט שחוק'.
יש הבדל מהותי בין 'שמחה' לבין 'צחוק'. שמחה הוא 'סיפוק' ומילוי פנימי, וצחוק מבטא 'ריקנות' פנימית. דבר והיפוכו.
הקניין התשעה-עשר והקניין העשרים מקנייני התורה – הם 'במיעוט שינה' ו'במיעוט שיחה'.
הרצון הכי חזק באדם, שגובר על כל שאר הרצונות – הוא רצון החיים. 'כל אשר לאיש יתן בעד נפשו', אדם מוכן לסבול כל חייו ובלבד לחיות, והראיה, שגם אדם שכולו מלא סבל – ברגע שירגיש איום על חייו, הוא יגייס את כל הכוחות הטמונים בו – כדי לשרוד בחיים, ו…להמשיך לסבול.
פרשת אמור היא הפרשה השמינית בסדר ויקרא. תחילת הפרשה עוסקת בענייני הכהנים [קדושתם המיוחדת, והזהירות ממום וטומאה. המשך הפרשה עוסק בענייני הקרבנות [שלא להביא בעלי מומין]. והחצי השני של הפרשה עוסק בענייני המועדות [שאמנם אינם שייכים לכהנים ולקרבנות, אבל מחמת שהם 'ימי קרבנות', לכן נכתב פרשה זו בחומש ויקרא (רמב"ן)].
המועדות הם: חג הפסח, חג השבועות, ראש השנה, יום הכיפורים, וסוכות [ובדרך רמז, נרמזו גם כן חנוכה ופורים בסיום הפרשה, בפרשיות של הדלקת המנורה ולחם הפנים, כמבואר בספרים]. אמנם בתוך סדר המועדות – בין פסח לשבועות, יש שתי פרשיות נוספות, והם: קרבן העומר, וספירת העומר.
Podcast: Play in new window | Download
מה ההבדל בין מרק מתובל למרק תפל? המרכיבים הם אותם מרכיבים, שניהם בריאים באותה מדה, ושניהם מזינים באותה מדה. אז מה בכל זאת חסר? טעם, עריבות, תענוג.
הקניין השבעה-עשר מקנייני התורה – הוא 'במיעוט דרך ארץ'
'דרך ארץ' הוא דבר טוב או לא? אם הוא טוב – למה שיהיה לנו ממנו רק 'מיעוט', ואם הוא לא טוב, אז למה שיהיה לנו ממנו בכלל? בעצם, מה זה בכלל 'דרך ארץ'? בעולם קוראים ל'נימוסים' ומדות טובות 'דרך ארץ', האם זו גם המשמעות של זה על פי התורה?
הקניין הששה-עשר מקנייני התורה – הוא 'במיעוט סחורה'.
מהו השיעור 'מיעוט' סחורה? האם יש מספר מסוים של 'מטר' או 'קילו' – כדי למדוד מתי זה 'מיעוט' ומתי זה 'ריבוי'?! ולביאורו של רש"י: 'לא תימצא תורה לא בסחרנים ולא בתגרים'. נמצא לכאורה שאפילו 'מיעוט סחורה' מהווה בעיה, כי עצם העיסוק במסחר הוא סתירה לקנייני התורה.
אתה אוהב יותר את היום או את הלילה?
לא באמת משנה. כי כל יממה מורכבת משניהם. וכנראה,
גם כל שלב בחיים.
פרשת
קדושים היא פרשה מיוחדת, שיש בה הרבה מאד מצוות [בדומה לפרשת משפטים ופרשת כי
תצא], ולכאורה אין שייכות בין המצוות האלו זה לזה, וגם אין לזה שייכות בדווקא
לחומש ויקרא, אלא עומדת כפרשה בפני עצמה.
'פרשה זו נאמרה בהקהל', כמבואר בדברי חז"ל
והמפרשים. 'הקהל' הוא מעמד שנעשה פעם בהרבה שנים, בהשתתפות כל קהל ישראל, אנשים
נשים וטף, ושם נאמרו כמה דברים שהם היסודות החשובים ביותר, ואחד מהדברים שנאמרו
באותו מעמד, הוא פרשה זו. והטעם לכך 'מפני שרוב גופי תורה תלויים בה'.
Podcast: Play in new window | Download
בס"ד – החיזוק היומי – קצר ולעניין # 46 'יצאתי מדעתי – תיכף אשוב'… מוכר? קורה לפעמים. אבל יש מצב גרוע יותר: 'יצאתי מדעתי – לזמן בלתי ידוע, ספק אם אשוב'… *** הקניין השלשה-עשר מקנייני התורה הוא 'ביישוב', וביאר רש"י 'ביישוב הדעת'. יישוב הדעת. המוצר הכי בסיסי, והכי לא מצוי. בדרך כלל הוא מצוי בבתי […]