פוסטים

בס"ד – החיזוק היומי – קצר ולעניין # 105

מה צריך לעשות באלול?

שאלת המליון. ואולי פשוט צריך 'לא לעשות'?! או מדויק יותר: לא להתמקד ב'עשייה' אלא ב'מהות'.

***

קבלנו את התורה, ומעדנו. ביום בו שהיינו אמורים לקבל את הלוחות הראשונות – הם נשברו, וחזרו כלעומת שבאו. זאת אומרת שמשהו השתבש, לא עבד לפי התכנית ולא התאים לכללים. ובכן, מה הפתרון? לוחות שניות.

משה רבינו עולה שוב לשמים, להביא שוב את הלוחות. במחנה ישראל תוקעים בשופר ומזהירים שלא ליפול שוב באותה טעות, ואכן, הוא חוזר לאחר ארבעים יום עם לוחות. והפעם, הכל בסדר. הלוחות הגיעו בשלום, וקיימים בידנו עד עצם היום הזה.

מה ההבדל? האם הלוחות השניות, הם אותם לוחות רק במהדורה שניה? אם כן, האם לא היה אפשר פשוט 'לתקן' את הלחות הראשונות?! ומה בעצם 'שמר' עלינו שלא ליפול בפעם השניה כמו בפעם הראשונה?

***

יש הבדל מהותי – בין שתי הפעמים, ובין שתי הלוחות – הראשונות והשניות.

הלוחות הראשונות היו מאד רציניות ונוקשות. הם באו לספר לנו מה 'צריך' לעשות, ואיך אמורים החיים 'להיראות' לכתחילה, וגם מה יקרה אם לא. כשהייתה מעידה, התורה בעצמה הסכימה לקביעה 'ועתה הניחה לי ויחר אפי בהם ואכלם' ח"ו. כי מה לעשות – זו תורה, וזו שכרה.

כשאתה בלחץ ממשהו שאתה 'חייב' להצליח בו, קרוב לוודאי שלא תצליח. כל נסיון, וכל ספק נסיון, מספיק רק שמשהו לא בדיוק כשורה 'הוא אמר בשעה שש, וכבר שש ודקה'… – מערער את היציבות, ועלול לגרום לנפילה, מה שאכן קרה.

הלוחות השניות – לא מורידים כהוא זה מחומרת הלוחות הראשונות, אבל באים לספר לנו עוד כמה דברים, 'סודות מהחדר'. הלוחות השניות מספרות לא רק מה 'צריך', ואיך החיים 'אמורים' להיראות – אלא מה באמת קורה, ומה הם החיים בעצמם.

***

הסוד של אלול, הוא: אני לדודי ודודי לי. זו אכן לכאורה הזמנה ל'תנועה', אבל גם ובעיקר 'עובדה'. אתה קרוב לה', וה' קרוב אליך. זאת עובדה, ויודע מה, גם אם לא תרצה…

הלוחות השניות ניתנות לא 'במקום' הראשונות, אלא 'ביחד' אתם. הלוחות השניות מצטלמות על 'רקע' של לוחות שבורות. כלומר, גם אם לא עמדת במשימה, והלחות נשברו והם עדיין שבורות, הסיפור לא נגמר, כי הוא פשוט לא יכול להיגמר. אם היית גוי – זה היה נגמר, אבל אתה לא.

ובגלל שאתה לא, יש מערכת 'עוקפת' שנקראת י"ג מדות, שבכלל לא מתחשבת ב'נתונים' אלא ב'קוד הבסיסי' – שה' אוהב אותך ויהי מה. אלול, תשובה, ולוחות שניות – באים לומר מסר בסיסי מאד: יש מצב שהלוחות יכולות להיות שבורות [וצריך להיזהר מזה], אבל אין מצב שהקשר שלך עם ה' יהיה שבור.

זה אמנם לא יכול להיות כתוב בלוחות ראשונות, כי זה 'לא רשמי', אבל זה כן מופיע עם לוחות שניות כי זה 'אמתי'.

ואם כך, אז כבר למה לא להשאיר את הלוחות שלמות?! אם אין לחץ, ואתה בכל מקרה קרוב, אז למה לא ליהנות מזה?! תלמד, תתפלל, תעשה מצוות, ותיהנה. כי באמת אין דבר יותר טוב מזה, אם רק תוציא משם את המרכיב של ה'לחץ' וה'חייב'.

החיזוק היומי – קצר ולעניין # 10

אתה מרגיש חזק?

אז למה אתה מפחד מהיצר הרע?!…

***

רוב בני אדם משתדלים להראות את עצמם חזקים ומוצלחים, אבל בפנים בסתר לבם – הם פוחדים.

העולם הוא מקום מפחיד מאד, וצריך הרבה כוחות כדי לשרוד בו. מי שאינו מספיק חזק – נדחף הצידה על ידי החזקים ממנו. ולכן, כל אחד משתדל להראות את עצמו חזק וגיבור, שאינו פוחד ואינו חושש, כי אם יראה עצמו חלש – הוא ימצא את עצמו 'מחוץ לכביש', העולם הוא אכזרי ואין בו מקום לרחמנות.

אבל באמת באמת, רוב בני אדם באמת פוחדים. הם פוחדים מאנשים, פוחדים מהשלטונות, חוששים מכל מיני דברים שאולי יקרו, וחיים במשך כל חייהם בצל הפחד, שנשאר אמנם קבור בפנים אבל קיים גם קיים, והוא מתפרץ החוצה בזמן של מצוקה.

אנשים חזקים באמת – הם מעטים מאד. והם אכן לא חוששים משום אדם ומשום דבר, וגם כשקורה משהו מפחיד באמת – הם נשארים בדעתם ולא מאבדים עשתונות.

***

וכעת לנמשל…

העולם הוא באמת מפחיד. יש מולך לא פחות משבעים כוחות של רע שממוקדים בך, ומוכנים לעשות הכל כדי להפיל אותך ולינוק ממך את שארית הלחלוחית של הקדושה שנותרה בך. מהרגע שאתה קם בבוקר – אתה במלחמה חזיתית; כעסים, קנאה, שנאה, יצרים אפלים, תאוות ומשיכות, או 'סתם' עצלות וכבדות [שזה הכי גרוע].

וזה באמת לא קל, אבל יותר משזה קשה – זה ממש מפחיד. אם תצייר לעצמך איך זה נראה, ותצייר כל אחד מהשבעים הללו כמו יצור מפחיד [וכמו שזה באמת] – זה מחריד באמת. אז אתה מפחד, ובצדק, וזו בדיוק הסיבה שאתה נופל שדוד – לא כי אתה לא 'יכול' לנצח אותם, אלא כי אתה 'מפחד' מהם, והפחד מכריע אותך, נקודה.

אילו תהיה חזק מבפנים, ולא תפחד מהם – אתה לא תתבלבל מאף נסיון ומאף יצר הרע מכל סוג שהוא, אתה תישאר שוה נפש ורגוע מולו, ואף תנצח אותו!

***

שאלת המליון היא כמובן: איך??? איך לא מפחדים, ממשהו שאתה מסכים אתי שהוא אכן מפחיד?!

התשובה היא – כל הגבורה תלוי רק בלב! (ליקוטי מוהר"ן) לא תלוי בכלל כמה כוחות יש לך, אלא כמה אומץ יש לך בלב. הגיבורים שלא פוחדים מכלום, ושהם גם מנצחים – הם אלו שיש להם אומץ לב, שום דבר לא יותר מזה.

נדייק יותר: כוחות יש לכל אחד, הרבה הרבה יותר ממה שהוא יודע וחושב. אלא שבשביל להוציא אותם לפועל – הוא צריך להיות חזק, גיבור ואמיץ, ואז יגלה את כוחותיו. אם אין לו אומץ – הוא יכול להיות 'פיל', אבל 'עכבר' קטן מצליח לגרור אותו (שיר נעים).

השם יתברך אומר למשה רבינו: בא אל פרעה! תיכנס אליו, באומץ ובגבורה!! אל תחשוש ממנו כלל וכלל, ואז – תנצח אותו!!!