כל העולם הוא 'נזקק' אחד גדול.
המלך זקוק לעם, והעם זקוק למלך. מי מדבר בעידן הדמוקרטיה – שבו גם אם נבחרת לראש עיר, ראש ממשלה או נשיא, אתה כבר צריך לחשוב קדימה איך להיבחר לקדנציה הבאה [גם אם, במקרה, הבחירות הבאות לא יהיו מיד] כך, שאתה זקוק לכל אזרח ולכל קול.
'הזדקקות' מבטא חסרון. ומי שחי חיים של הזדקקות – חי חיים של חסרון. וגם אם יתמלא לו חסרון פלוני או אלמוני, עדיין החסרון העיקרי – שהוא עצם ההזדקקות – קיים. אז מה שוה כל מה שיש לו, אם עדיין הוא חסר.
לא תמיד אתה אובייקטיבי.
בא נודה על האמת! אבל לפחות בחלק מהמקרים – אתה חושב שכן. הבעיה, שאין דבר כזה.
***
משה רבינו מסכן את עצמו פעם אחר פעם – להיכנס לפרעה, ולבקש ממנו שיוציא את עם ישראל ממצרים, עד שלבסוף הוא נאלץ לעשות את זה. בשלב הבא, הם עומדים לפני הים, ומשה רבינו מתפלל ועושה הכל כדי להושיע אותם – עד שהים נקרע.
אדם הוא יצור 'מתכנן'.
ילד מתכנן מה הוא רוצה להיות כשיהיה גדול, בחור מתכנן איזה בית הוא רוצה לבנות, וכל אחד מתכנן כל תקופה וכל יום – מה הוא רוצה לעשות, כמה הוא רוצה להספיק, ואת מה הוא רוצה להשיג. תכניות.
'תכניות לחוד ומציאות לחוד' כך אומרים, וכך זה גם במציאות. אבל מעבר לכך, נניח שזה כן אפשרי ומציאותי להצליח עם התכניות, ולהגיע אל היעד המתוכנן. השאלה היא יותר עקרונית – מי אמר שהכיוון שלך הוא נכון, וגם אם הוא נכון, כמה זמן יקח לך להגיע אליו.
פרשת שלח היא הפרשה הרביעית בחומש במדבר, שהוא החומש הרביעי. אבל הוא גם כן תחילת הספר 'השישי', כי חומש במדבר נחלק לשלשה ספרים; הראשון עד 'ויהי בנסוע', השני 'והיה בנסוע', והשלישי לאחר מכן. החלק הראשון מתאר את המצב 'לכתחילה' של המשכן והדגלים והשראת השכינה, והחלק השלישי מתאר את הנסיונות שהיו לדור המדבר [וכדי להפסיק, יש פרשה באמצע של 'ויהי בנסוע']. ובסדר זה של נסיונות המדבר, פרשה זו היא ממש בתחילתה.
בפרשה זו עומדים ממש בכניסה לארץ ישראל ולתיקון העולם. ובבת אחת התהפך הכל, ונגזר עליהם להישאר ארבעים שנה במדבר, ונגזר בכיה לדורות של חורבן שתי בתי מקדשות, וכל הגלויות והצרות שסבלנו עד הנה. ומובן מזה, שיש כאן עניין יסודי מאד, שבשבילו קבלנו עונש חמור כל כך כל כך. ואם כן, מדה טובה מרובה, שאם נזכה להתנהג באופן אחר – נזכה לכל הגאולות ולכל הישועות.
Podcast: Play in new window | Download
בס"ד – החיזוק היומי – קצר ולעניין # 74 נסעת פעם במנהרה? חשבת כמה זמן עבדו על כל מטר, שאתה כעת נוסע אותו בחלקיק שניה? *** הגמרא (ברכות טז) לומדת תחיית המתים בקל וחומר מלידה – אם בלידה שתחילתה בחשאי (בעת יצירת הולד), סופה בקולי קולות (בעת לידתו), קבורה שנעשית בקולי קולות בוודאי תסתיים בקולי […]
התמיהות שבפרשה
א. 'בהעלותך את הנרות' – מפני מה נכתב כאן פרשה זו, אחר שכבר נכתב בפרשת תרומה ופרשת תצוה. ומדוע נכתב כאן באמצע סדר חנוכת המשכן ועבודת הלוויים.
ב. 'אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות' – מהו פני המנורה, ומדוע צריך שיאיר באופן הזה. כמו כן, לכאורה מאירים רק 'ששת הנרות' אל מול פני המנורה ולא 'שבעת הנרות'.
ג. 'ויעש כן אהרן' – מפני מה צריך לציין זאת, וכי יעלה על הדעת שלא עשה כן.
ד. מפני מה צריך לציין שהמנורה הייתה עשויה מקשה זהב.
Podcast: Play in new window | Download
ראית פעם תינוק?
כל מה שקורה לידו, כל מה שמדברים בסביבתו – חולף 'מעליו'. לא מזיז לו בכלל.
***
האדם הוא יצור חברתי.
הוא אוהב להיות 'בקשר' עם העולם. כל דבר שהוא רואה או שומע – גורם לו להגיב. אפילו אם זה לא דברים שקשורים אליו. קשה לראות מודעה צועקת ולהישאר אדיש כלפיה [וחברות הפרסום מנצלות היטב את התופעה], ועוד יותר קשה לשמוע דיון סוער ולהישאר מן הצד, גם אם הנושא הוא אודות החללית לירח.
יש לך תכניות.
אבל הדברים הכי משמעותיים, שאתה מצפה להם וחפץ בהם – יבואו כנראה מהמקום ובזמן הכי לא צפוי.
***
שלשה מפתחות לא נמסרו ביד שליח – לידה, גשמים, ופרנסה.
אלו הם הדברים המרכזיים ביותר, שכל החיים והעולם עומד עליהם. בלי לידה – אין חיים, ללא גשמים – אין פרנסה, וללא פרנסה – אין קיום. ודווקא את המפתחות החיוניות האלו – השם יתברך לא מסר לאף אחד, אלא מחזיק אותם לעצמו.
מה זה אומר, ומה מתבקש מאתנו משום כך?
זמן תורה לחוד, וזמן תפילה לחוד.
אבל משום מה – דוד המלך, עמוד התפילה, נולד ונפטר בשבועות, יום מתן תורתנו.
***
אם היינו מתבקשים להגדיר – מהו הזמן המתאים לתורה, ומהו הזמן המתאים לתפילה; היינו מן הסתם מחליטים ש'שבועות' הוא הזמן של תורה, ו'ימים נוראים' [או זמנים אחרים] הוא הזמן של תפילה.
פרשת נשא היא הפרשה השניה בסדר במדבר, והיא המשך לפרשת במדבר. בפרשת במדבר מבואר מניין בני ישראל לשבטיהם, וסדר הדגלים סביב המשכן. ובנוסף מבואר מניין הלויים וסדר חנייתם הפרטי סביב המשכן. ובפרשה זאת ממשיך לעסוק במניין בני לוי וסדר עבודתם.
ובהמשך הפרשה מבואר עוד כמה מצוות; מצות שילוח הטמאים, וקרבן אשם מעילות. וכן מצות בדיקת סוטה, ודיני הנזיר. ולאחר מכן פרשת ברכת כהנים וחנוכת המשכן עם קרבנות הנשיאים. ובפשטות אין נראה שיש שייכות בין העניינים. ואדרבה, נראה כאילו המצוות הללו 'מפסיקות' בין סדר הדגלים וחניית הלויים – לבין פרשת חנוכת המשכן, ששייכים זה לזה.
Podcast: Play in new window | Download