פוסטים מאת הרב ישראל מאיר גלינסקי

תסתכל לי בעיניים

אם נעמוד באיזה רחוב, נבחין בדבר פלא. במשך שעה עוברים ברחוב עשרות או מאות ולפעמים אלפי אנשים. הם עוברים אחד על ידי השני, לפעמים במרחק סנטימטרים בודדים, ולפעמים אפילו מתחככים זה בזה. ובכל זאת – אף אחד אפילו לא מסתכל על השני.

אתה (לא) לבד!

לא נעים לבכות, וגם לא לראות מישהו בוכה.
אלא אם כן כולם בוכים, ורק אתה לא. ואז, לא נעים ‘לא’ לבכות.
***
לכל אחד יש מועקות.
אבל אף אחד לא אוהב לספר עליהם, גם כי אתה נשמע מסכן, גם כי לא נעים לספר, וגם ובעיקר כי זה סתם נטל על הסביבה. ולכן, כולם מסתובבים מחייכים ומחויכים כאילו הכל בסדר, וכאילו משיח כבר הגיע, ואת כל הבעיות והמועקות – מחביאים בפנים.

בין המצרים

בס”ד – החיזוק היומי – קצר ולעניין # 87 ‘גבולות יוצרות מרחב’. כך אומרים העולם, והמקור הוא כנראה ‘בין המצרים’. *** רשות הרבים הוא מקום ענק – ודווקא לכן אי אפשר לעשות בו כמעט כלום. כי המרחב מכיל כל כך הרבה אפשרויות, שקשה לבחור באחד מהם ולהתמקד בו. עשרים וארבע שעות הם המון זמן – […]

האם אתה מוזמן?

מאד קל להשתתף בשמחה של אחרים. מי לא אוהב לשמוח, ואם יש שמחה בסביבה, למה לא לתפוס טרמפ ולהצטרף לשמחה. מה עוד, שהשמחה מלווה בדרך כלל בכיבוד, קל או עשיר, ומי מתנגד ללגימה, שמקרבת את הלבבות.
אם יש קושי להשתתף בשמחה של השני, הוא בדרך כלל קשור לדברים צדדיים וטכניים – כגון מרחק הנסיעה, או על חשבון הבית ו/או הלימוד והעבודה. אבל מהשלב ש’אחרי’ השיקולים הללו, קרי: מהכניסה לאולם – לא קשה להשתתף.

שיעור 88 פרשת מטות

פרשת מטות היא המשך לפרשת פנחס. ששם נצטוה משה ‘צרור את המדיינים’ ובפרשה זו מספר על קיום הציווי, ועל כל פרטי המלחמה והביזה, ולאחר מכן מספר על נחלת בני גד ובני ראובן, שבזה מסתיים המעשה של דור המדבר. ואחר כך בפרשת מסעי מסכם את המסעות ומפרט את הנחלות, ומסיים את החומש ואת התורה.