פוסטים מאת הרב ישראל מאיר גלינסקי

נסיעות – מעלה או חסרון

מה אתה אוהב יותר?
‘אשרי יושבי ביתך’, או ‘אשרי תמימי דרך’…
***
אחד מהתסמינים הבולטים של ‘בין הזמנים’ – הוא ללא ספק הנסיעות.
אין קשר לכאורה בין ‘מנוחה’ ו’נופש’ לנסיעות.

אוצר מתנת חינם

כמה אתה משלם על האויר שאתה נושם?
והאם בכלל דאגת פעם לשלם על החיים שלך?
***
יש ברז של חיים – קוראים לזה תורה.
על התורה נאמר ‘כי הוא חייך ואורך ימיך’. כלומר, הצינור שדרכו זורמים החיים לעולם – הוא התורה.

שיעור 91 ואתחנן – תפילות שאינם מתקבלות

פרשת ואתחנן הוא הפרשה השנית שבסדר דברים. סדר זה נקרא ‘משנה תורה’, כי הוא חזרה על כל התורה. הסדר הזה נאמר על ידי משה רבינו קודם הסתלקותו, והוא מורכב מתורה שבכתב ותורה שבעל פה; מצד אחד הוא חלק מ’תורה שבכתב’ ומצד שני נאמר על ידי משה רבינו שזה בחינת ‘תורה שבעל פה’.
בסדר זה, משה רבינו מלמד אותנו את היסודות ש’מאחורי’ התורה, את ה’קודים’ שהם הבסיס של התורה, ואת ‘הסודות’ מהחדר הפנימי שעל ידם יכולים לזכות לקיים את התורה, ולזכות אל התכלית שהתורה צריך להביא אותנו.
בפרשת דברים גילה משה את סוד התוכחה, וכפי שהתבאר במאמר הקודם. ובפרשה זו, פרשת ואתחנן הוא מגלה את סוד התפילה – איך צריך להתפלל, ומה צריך לזכות על ידי התפילה, האם התפילה פועלת תמיד, ובאיזה אופן. וכפי שיתבאר להלן במאמר זה בעז”ה.

‘חלק מהקהילה’ – או ‘חלק ה”

בס”ד – החיזוק היומי – קצר ולעניין # 97 היית פעם לבד עם ה’? אם לא – אז ‘בין הזמנים’ זה הזדמנות. *** ‘בין הזמנים’ נושא בחובו – הן הזדמנות לעלייה, והן הזדמנות ללמוד איך להתמודד עם ירידה. ובמאמרים הבאים נתייחס לכמה מהסוג הראשון וכמה מהסוג השני. הראשון יתייחס כמובן לפן של העלייה. *** החיים […]

יום טוב – ושמו חמשה עשר באב!

שתי הפתעות יש בחודש אב!
‘מועד’ ושמו תשעה באב, ו’יום טוב’ ושמו חמשה עשר באב.
***
“לא היו ימים טובים לישראל, כחמשה עשר באב, וכיום הכיפורים”.

בין הזמנים

מי המציא את בין הזמנים?
ולשם מה הוא נועד? האם זה חובה? וכמה צריך כדי לצאת ידי חובה?
***
מצטער לאכזב. אין לי תשובה לשאלות הללו.
לא ברור מתי והיכן זה נוצר, אבל כפי הנראה מדובר במשהו קדום. כי אם המרש”א (במסכת שבת), והשל”ה כותבים על זה – כנראה שזה כבר היה בזמנם, ואפילו קודם לכן. אז מדובר במשהו עם זקן לבן.

שיעור 90 פרשת דברים – תוכחה של ‘ריח טוב’

הקושיות
א. ‘אלה הדברים אשר דבר משה’ – לא נתבאר מה הם הדברים שדיבר.
ב. ‘במדבר, בערבה, מול סוף, בין פארן ובין תופל, ולבן וחצרות ודי זהב’ – כל כך הרבה סימנים על ‘המקום’ שבו דיבר עמהם, יותר ממה שמפרטים על מיצרי השדה, וכל כך לשום מה.
ג. ‘אחד עשר יום מחורב, דרך הר שעיר, עד קדש ברנע’ – פסוק זה לכאורה אין לו פשר.
ד. מדוע החליט להוכיח אותם, ואם כן, מדוע דווקא כעת, בפרט שאלו ששמעו את התוכחה אינם אלו שעשו את המעשים שעליהם הוא מוכיח אותם.
ה. מה התכלית של ‘משנה תורה’, ובמה הוא מתייחד משאר חלקי התורה.

ואיך אנחם?!

עם ישראל – הוא מאד מעניין.
יום אחד, יכול לשבת על הרצפה – כאילו נחרב העולם. ולמחרת, להסתפר ולעשות חתונות – כאילו הכל הסתדר…
***
איך אפשר להבין את זה?

שיעור 89 מסעי – נסיעות – קלקול או תיקון

פרשת מסעי הוא הסיום של חומש במדבר, ובעצם של כל התורה [כי חומש דברים הוא ‘משנה תורה’]. פרשה זו היא מעין ‘סיכום’ של כל מעשה דור המדבר, החל מיציאת מצרים ועד הפתח לארץ ישראל. ובו מסכם את סדר המסעות, ומודיע על הגבולות של ארץ ישראל.
ובוודאי כמו בכל עניין שכתוב בתורה, אינו רק סיכום דברים בעלמא, אלא יש בזה לימודים ויסודות שצריך להבין מזה. ובפרט בפרשה כזאת שהיא סיום התורה, מן הסתם יש בה יסודות חשובים מאד. ובעז”ה במאמר זה נעמוד על אחד מהם, ועוד חזון למועד לעסוק בשאר היסודות והעניינים.
אחד מהיסודות המתבארים בפרשה זו – הוא עניין הנסיעות, שהם לכאורה פרט צדדי בחיי האדם, ונעשים בדרך כלל בדיעבד, כדי להגיע ממקום למקום. אמנם כפי שיתבאר, אינו דבר של מה בכך, אלא יש בזה מהלך נפלא, שמשפיע על כל חיי האדם.