פוסטים מאת הרב ישראל מאיר גלינסקי

סבלנות ומנוחה

בס”ד – החיזוק היומי – קצר ולעניין # 23 אתה מחפש את השורש לכל הבעיות – במילה אחת? פזיזות! ואת הפתרון גם כן? סבלנות! *** החטא הראשון בהיסטוריה של עם ישראל, והמפורסם ביותר – שעם התוצאות שלו אנו מתמודדים עד עצם היום הזה – הוא חטא העגל! ‘עגל’ הוא לשון ‘בעגלא’, והתרגום הוא ‘במהירות’. וזהו. […]

שיעור 55 כי תשא – המספר, הסכנה והכפרה

פרשת כי תשא מופיעה באמצע סדר הפרשיות שעוסקים במעשה המשכן; מצד אחד עומדים פרשת תרומה ופרשת תצוה – שהם הציווי על המשכן וכליו ובגדי הכהונה, ומצד שני עומדים פרשת ויקהל ופרשת פקודי – שהם הקיום למעשה, ובאמצע נמצאת פרשת כי תשא. בפרשה זו נמצא מעשה חטא העגל ומדות הרחמים, שמופיע לכאורה שלא כסדר, ונראה כאילו […]

שיעור 54 תצוה – מצח הרצון

פרשת תצוה היא המשך לפרשת תרומה, ששניהם יחד עוסקים בעניין המשכן, ובזה הם המשך והשלמה לכל סדר יציאת מצרים וקבלת התורה שבחומש שמות, כפי שהתבאר במאמר הקודם [פרשת תרומה]. ובשנה מעוברת, חותמים בפרשה זו את סדר השובבי”ם. פרשת תרומה עוסקת בכלי המשכן, ופרשת תצוה בבגדי כהונה ובקדושת הכהונה. ועניין זה צריך הבנה, מפני מה נתייחד […]

אתה צודק! אז מה?

יש לך קושיות? קושיות על השם, קושיות על עצמך, קושיות על המציאות?!
אם תרגיש חייב לענות על הכל, ותהיה עסוק כל היום ‘לתרץ קושיות’ – אין סיכוי שתצליח, ולא תגיע לשום מקום.
וזה בדיוק מה שהם רוצים, הקושיות האלו – שתתייחס אליהם, תתווכח אתם, תהיה טרוד בהם – ותפספס את החיים בעצמם…
***
אם היו נותנים לנו לתכנן את החיים שלנו – היינו מתכננים אותם בצורה מאד מסודרת, ברורה, מוצלחת ונקיה. לא ברור בדיוק מה זה אומר – אבל בטוח לא כמו שהם מתנהלים בשטח…

או ביקצור איפה היה אלוהים בשואה

רחמנות לעומת אכזריות

יש מישהו שמרחם עליך?
ספק אם אתה מרחם על עצמך, עוד לצפות ממישהו אחר שירחם עליך?!
***
העולם הוא מקום אכזרי. ‘אכזריות’ פירושו: לא מגיע לך כלום!
כשאתה רוצה איזה משהו ממישהו, התנועה הראשונה היא: מה פתאום?! למה מגיע לך? אני חייב לך משהו?! צריך סיבה אמיתית ורצינית שתקבל משהו, וצריך לעבוד קשה בשביל לקבל את המינימום, וכולי האי ואולי.

שיעור 53 תרומה – מהות המשכן והמקדש

פרשת תרומה באה לאחר כל סדר יציאת מצרים וקבלת התורה, ומפרשתנו עד סיום חומש שמות [חמש פרשיות] עוסקת התורה בעניין המשכן וכליו ובגדי הכהונה. ולכאורה כל זה הוא עניין בפני עצמו ולא המשך ליציאת מצרים וקבלת התורה, אלא הוא אחת ממצוות התורה – לעשות משכן ובית המקדש להשרות השכינה בעולם, וגם המצווה הזאת לכאורה אינה נוהגת בכל זמן אלא רק בזמנים מסוימים שנצטווינו עליהם.
אמנם האמת אינה כן, אלא כפי שיתבאר הפרשיות האלו הם המשך מקבלת התורה, והם התכלית של כל יציאת מצרים וקבלת התורה, ויסוד קיומו וחייו של עם ישראל בכל דור בכלל ובפרט, ולכן הם נמצאים בחומש שמות כי הם חלק ממנו, ולפעמים הם גם חלק מסדר התיקון של ‘שובבים’, כי הם עניין אחד ממש.

אדר ראשון – מי הוא?

אדר ראשון – מי הוא?
אתה מרגיש קטן?
בשביל זה יש חודר אדר ראשון, ו’פורים קטן’!
***
אם נסתכל במראה, וטוב שאנחנו לא עושים את זה – נרגיש כל כך ‘קטנים’. כשאנחנו לומדים בספרי הקודש מה צריך לעשות, וכשאנחנו קוראים על הדורות הקודמים, או רואים אנשים גדולים של הדור הזה – ומנסים לשים את התמונה הזאת במקביל לתמונה שלנו – זה מאד מעליב ומביך…

ראש חודש, משמח או מרגש

את מה אתה חוגג?
בדרך כלל ימים ‘מוצלחים’, או לפחות איזה ‘סיום’; סיום מסכת, סיום שנה, או סיום תקופה.
וזה נכון, כי כל הימים טובים שיש לנו, הם בזמנים בהם היו דברים טובים – יציאת מצרים, קבלת התורה, ענני כבוד, נס חנוכה, ונס פורים; או בזמנים של ‘סיום’ – שבת קודש, שמיטה וכדומה.
***
אבל יש חג אחד, יוצא מן הכלל – ושמו ‘ראש חודש’.

נעשה ונשמע

האם אתה קשור לתורה – כל הזמן, או רק לפעמים?
מהחיים הפוליטיים אפשר לקחת פסק זמן, אבל מ’החיים’ בעצמם לא. כמו כן להבדיל, מ’עשייה רוחנית’ אפשר לקחת פסק זמן, אבל מ’התורה’ – בלתי אפשרי, וגם אין צורך.
***
במבט ראשון לא שייך להיות קשור כל הזמן, כי בשביל להיות קשור לתורה – צריך ‘לעשות’ משהו; ללמוד תורה, לקיים איזה מצוה, או לפחות להימנע מעבירה העומדת לפתחך. אבל כשאתה לא עושה אף אחד מכל אלו – איזה שייכות יש לך? אז אתה מנותק.

שיעור 52 – משפטים – המתקת הדינים

פרשת משפטים היא הפרשה השישית בחומש שמות ובסדר ה’שובבים’. בפרשה זו מסתיים סדר יציאת מצרים וקבלת התורה, שהוא סדר לידת עם ישראל והתהוותו. [בשנה מעוברת מוסיפים ל’שובבים’ גם את פרשיות תרומה ותצוה, שהם בניין המשכן, שבזה חזרו למעלת אבותם, כמבואר ברמב”ן, וכפי שיתבאר בעז”ה במאמרים הבאים].
לכאורה פרשה זו כבר אינה עוסקת ב’קבלת התורה’, אלא ב’קיום התורה’. כלומר, לאחר שקבלנו את התורה [בפרשת יתרו], בא הכתוב ומלמד אותנו סדר המצוות והמשפטים, כדי שנדע איך לקיים את התורה.